ת"ק 50218-12-15 חורש נ' סברדליק

1.הנתבע, שהינו עו"ד במקצועו, ייצג את הגב' חווה חורש (להלן: "חווה"), גרושתו של התובע ואם ילדיו, בהליכי הוצל"פ שהיא נקטה נגד התובע לצורך גביית כספים שהגיעו לה מהתובע עפ"י פסיקות של ביהמ"ש לענייני משפחה.

הליכי ההוצל"פ ננקטו במסגרת תיק הוצל"פ (חיפה) 02-03853-05-6 (להלן: "תיק ההוצל"פ").

2.בתביעה שבפניי עותר התובע לחייב את הנתבע לפצותו בסכום של 33,800 ₪ (שזה הסכום המקסימלי אותו ניתן היה לתבוע בביהמ"ש לתביעות קטנות במועד הגשת התביעה), בגין הריצות ללשכת ההוצל"פ, לביהמ"ש לענייני משפחה ולביהמ"ש המחוזי וההוצאות, לרבות אובדן ימי עבודה, הנלוות לכך, הפגיעה בשמו הטוב ועוגמת הנפש שנגרמו לו, לטענת, כתוצאה מכך שהנתבע הגיש ביום 10/8/09 ללשכת ההוצל"פ בקשה להגדלת קרן החוב בתיק ההוצל"פ בסכום של 14,250 ₪, זאת בהתבסס על החלטת ביהמ"ש לענייני משפחה מיום 19/7/09 שהורה לתובע להחזיר מיידית את בתו שקד לידי האם, חווה, ושאם לא יעשה כן עד ליום 21/7/09,, שעה 16.00 "... מחוייב בזאת האב (הוא התובע בתיק שבפניי – מ.א.) בקנס בסך 750 ₪ ליום, בגין כל יום בו לא תשוב שקד לבית האם".

3.לאחר שבחנתי את טענות הצדדים, כעולה מכתבי הטענות ומעדויותיהם בישיבת יום 13/3/16, הגעתי למסקנה כי דין התביעה להידחות. אמנם הנתבע טעה בסוברו כי הקנס היומי בסך 750 ₪, אותו הטיל בית המשפט לענייני משפחה בהחלטתו מיום 19/7/09, מגיע לחווה שכן, כפי שהובהר ע"י ביהמ"ש לענייני משפחה בהחלטתו מיום 29/9/09, הקנס שהוטל הוא לטובת קופת המדינה ולא לטובת חווה, אולם לא הוכח ע"י התובע כי טעות זו גרמה לתובע נזק כל שהוא, מלבד ההוצאות שהוא נאלץ להוציא, לטענתו, במסגרת ההליכים המשפטיים השונים בלשכת ההוצל"פ, בביהמ"ש לענני משפחה ובביהמ"ש המחוזי, שננקטו כדי לבטל את החלטת ראש ההוצל"פ להגדיל את קרן החוב בתיק ההוצל"פ. את החזר ההוצאות האלה היה על התובע לבקש במסגרת אותם הליכים ולא במסגרת תביעה נפרדת.

זאת ועוד, אין חולקין כי הנתבע פעל כמיופה כוחה של חווה. לכן גם אם טעה הנתבע ו/או התרשל עת פירש לא נכונה את ההחלטה מיום 19/7/09, אין בכך כדי להקים לתובע עילת תביעה נגדו.

אציין כי לא מצאתי ממש בטענות התובע כי הנתבע הטעה במזיד את ראש ההוצל"פ ו/או, כי קשר קשר עם חווה להוציא ממנו כספים במרמה ו/או, כי עשה שימוש במסמך כוזב ולא רלוונטי ו/או, כי פעל לרדיפה נפשעת של התובע. בסה"כ מדובר בטעות בתום לב בהבנת החלטת ביהמ"ש לענייני משפחה מיום 19/7/09, החלטה שהיתה עדיין בתוקף ב 10/8/09, עת הגיש הנתבע, בשמה של חווה, את הבקשה להגדלת קרן החוב בתיק ההוצל"פ (רק ביום 29/9/09 הורה ביהמ"ש לענייני משפחה לעכב את ביצוע ההחלטה מיום 19/7/09, תוך שציין במפורש כי אין בהחלטת עיכוב הביצוע כדי לבטל את ההחלטה מיום 19/7/09).

4.סיכומו של דבר, אני דוחה את התביעה.

בנסיבות המקרה, לאור העובדה שטעותו של הנתבע בהבנת ההחלטה מיום 19/7/09 היא שהביאה להגשת התביעה שבפניי, אינני מחייב את התובע בהוצאות, למרות דחיית התביעה. כל צד יישא בהוצאותיו.

לצדדים זכות להגיש בקשת רשות ערעור לביהמ"ש המחוזי בחיפה תוך 15 יום מקבלת פסק הדין.