ת"ק 50093-10-14

רקע

בתקופה הרלבנטית לכתב התביעה שהתה התובעת, שהינה מורה במקצועה, בחופשת לידה ובנה הצעיר היה אז תינוק בן כחודש וחצי.

בעתירתה לחיוב הנתבעת בתשלום פיצוי בסך של 22,500 ₪, טוענת התובעת כי בתאריך 21.4.13 בעת שפסעה על מדרכה ברחוב נחל פרת 5 בחדרה, בדרכה אל גן הילדים של בנה הבכור, היא מעדה כתוצאה מפגם באותה מדרכה וחשה כאב עז בכף רגלה הימנית. לטענת התובעת, למן ארוע זה השתבשה שגרת חייה למשך זמן רב, שכן במהלך שלושת השבועות שלאחריו היא סבלה מכאבים עזים, לא הצליחה לנהל את משק הבית שלה, נזקקה לסיוע בשל תלות מוחלטת באנשים, בעלה הפסיד שעות וימי עבודה והיא נאלצה לקנות אוכל מוכן ולנסוע במוניות. התובעת מוסיפה וטוענת כי חוותה קשיי הנקה משמעותיים אשר גרמו לנסיגה באחוזי גדילתו של בנה הפעוט.

טיעוני וראיות התובעת

את ארוע הנפילה ואת התקופה שבאה בעקבותיו, תיארה התובעת בעדותה בבית המשפט, כך: "לקחתי את הבן שלי לגן שנמצא בקרבת הבית שלנו ובדרך דרכתי על המדרכה ולא יכולתי ללכת, דרכתי על מדרכה פגומה ונעצרתי ולא יכולתי ללכת כי חשתי כאב מאוד חזק וביקשתי מאיזו אמא שלקחה את הילד שלה שתיקח את הבן שלי כי ממש לא יכולתי ללכת... לשאלת ביהמ"ש לא היה לי שבר. זה אולי נקע. זה פשוט היה כל כך כואב. אני רוצה להגיד שהייתי במיטה בשבוע הראשון שהבן הגדול שמן הסתם היה צריך אותי כי נולד לו אח קטן. הוא היה עולה על המיטה ולא יכולתי. שבועיים ראשונים זה היה הכי משמעותי ועוד שבוע אחרי זה הלכתי עם קביים כי הלכתי לרופא והוא אמר לי עשרה ימים להיות עם רגל מורמת וזה לא עבר אז הלכנו לרופא והוא אמר לתת לזה זמן ואין מה לעשות. בערך שלושה שבועות אח"כ החזרנו את הקביים, אחר כך התחלתי לדרוך, זה היה כואב אבל לא הייתי צריכה קביים, כבר קצת יכולתי להתנייד בבית. שלושת השבועות היו סיוט, תינוק עם גזים שאת לא יכולה לעזור לו והילד בא אליי ולא יכול להתקרב כי לאמא כואב" ( עמ' 1 לפרוטוקול).

בעלה של התובעת, מר סרגיי סולוביוב, חזר על טענותיה והוסיף כי בנסיבות שנוצרו הוא נאלץ לנצל ימי חופשה ממקום עבודתו, שאחרת לא היה מנצלם.

את סכום תביעתה בסך 22,500 ₪, הסבירה התובעת בטענה בדבר הוצאות כספיות בגין עזרה, קניות אוכל מוכן, בייביסיטר, עוזרת בית, היעדרות בעלה מהעבודה ופיצוי בגין כאב וסבל אותו היא מעריכה ב- 15,000 ₪ מתוך הסך הנ"ך ואולם טענותיה לא נתמכו בראיות כלשהן .

הנתבעת, הכופרת באחריותה לתאונה ותוצאותיה הגישה הודעת צד ג' הן כנגד "חברת החשמל לישראל בע"מ" (להלן: "חברת החשמל") והן כנגד הקבלן "חמוד נסראלדין ובניו בע"מ" (להלן: "הקבלן") אשר ביצעו במקום הארוע ובסמוך למועד בו הוא ארע, עבודות שכללו חפירה במדרכה לשם הנחת כבלי חשמל בקרקע. במסגרת כתב הגנתה טוענת הנתבעת כי ככל שהתאונה אכן ארעה, הרי שצדדי ג' הם אלה שהיו אחראים להשבת המצב לקדמותו עם סיום עבודתם. לתמיכת הטענות הללו הוצג בפני "היתר לביצוע עבודות בחפירה במדרכה בלבד + קידוח אופקי לצורך חיבור לקו חשמל ברחוב נחל פרת – חדרה" מיום 9.1.13 ( ר' נספח א' לכתב ההגנה) והושמעה עדותו של מר מיכאל קופילנקו, מנהל מחלקת אחזקת כבישים אצל הנתבעת. בהתייחסותו אל המפגע אשר לטענת התובעת גרם לנפילתה, אמר מר קופילנקו: "המקום שעליו מדובר היה לי ברור, כי במקום הנ"ל אני סיירתי כמה פעמים עם מנהל העבודה של צד ג' 2, שקראו לו סמיח והוא כבר לא עובד שם כמה חודשים. ... אחרי ביצוע הנחת כבל, המשתלבות היו שוקעות פה ושם וכמה פעמים חזרנו לאותו מקום והם באמת עשו תיקונים ובין תיקון לתיקון קרה עם התובעת מה שקרה" ( עמ' 4 שורות 25-29).

בכתב ההגנה שהוגש מטעם חברת החשמל נטען כי העבודות במקום בוצעו על ידי הקבלן כחודשיים לאחר מועד האירוע הנטען ומשכך טוענת היא כי המפגע נשוא התביעה לא נוצר בעקבות ביצוע העבודות הללו, אלא לפני כן.

הקבלן טוען גם הוא כי מדובר בעבודות שבוצעו במהלך חודש יוני 2013, בפרק זמן קצר ומוגבל, דהיינו מספר חודשים לאחר האירוע.

לישיבה שהתקיימה בפניי ביום 16.7.15 התייצבו מר איציק מור, מפקח חקירות מטעם חברת החשמל ומר ספא נסארלדין מטעם הקבלן. הן מר מור אשר באמצעותו הוגשו הבקשה להיתר לביצוע העבודות הנ"ל וההארכה בת השבועיים שניתנה לקבלן - נ/3, והן אישור חפירה שהיה תקף מיום 23.11.12 ועד 23.5.13 -נ/4 ), והן מר נסארלדין - שניהם עמדו על כך שעל אף כי היתר החפירה ניתן עובר למועד הרלבנטי לכתב התביעה, הרי שבפועל בוצעו העבודות ברחוב נחל פרת בחודש יוני, דהיינו לאחר מועד האירוע. מר נסראלדין הוסיף וטען כי העבודות שבוצעו על ידו , בוצעו מול תחנת הטרנספורמציה הנראית בבירור בתצלום נ/2, בעוד שמקום שקיעת האבנים המשתלבות היה אחר - מול המדרגות.