ת"ק 50068-01-16 ברק נ' רשת קפה קפה ישראל בע"מ ואח'

הנני נותן תוקף של פסק דין להסכמת הצדדים בדיון מיום 18.5.16.

בהתאם לכך, לשם סילוק סופי ומוחלט של תובענת התובע נגד הנתבעים, מבלי שאף צד מודה בכל טענה, ולפנים משורת הדין:

א. הנתבעת 1 תשלם לתובע סך של 2,900 ₪. התשלום יבוצע בתוך 30 ימים מהיום, שאם לא

כן, יישא הפרשי ריבית והצמדה ממועד פסק הדין עד יום התשלום בפועל.

ב. הנתבעת 1 תשנה את "גלוית הצטרפות" למועדון הלקוחות "Mood", כך שיתאפשר לכל

מצטרף לסמן סירובו לקבל דברי פרסומת בהתאם לתנאי סעיף 30א(ג)(2) לחוק התקשורת.

שינוי זה ייעשה בהקדם האפשרי, ולא יאוחר מפרק זמן של 45 ימים ממועד קבלת פסק

הדין.

מצאתי מקום לציין כי התובע, המשמש בתביעה זו כמעין מייצג של ציבור לקוחות הנתבעת, נאות לכך שכנגד הסכמת הנתבעת לשנות את טופס ההצטרפות לעתיד לבוא, הפיצוי בגין כל דבר פרסומת שנשלח לו במקרה דנא לא יעמוד על הרף הגבוה. זאת, מאחר שבנסיבות המקרה דנא, הסכמת הנתבעת לשינוי נוסח טופס ההצטרפות מגשימה את תכלית הכוונת ההתנהגות של סעיף 30א לחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב-1982. בהקשר זה אציין, כי טמון קושי בטענת הגנה שחוזרת על עצמה כלפי תובעים בתביעות מסוג זה, לפיה, מדובר ב"תובעים סדרתיים". הרי ללא תביעות כגון דא, המבטיחות את אכיפת חוק התקשורת, הגשמת תכליות ההרתעה והכוונת התנהגות הגלומות בחוק – עלולה להיפגם. מן העבר האחר, הגשת תביעה, כמו ביצוע כל פעולה משפטית שהיא, כפופה לעיקרון תום הלב. מקום שבו תימצא הפרה של עיקרון זה, עשוי להיות לכך ביטוי במסגרת כימות הפיצוי או בעת העלאת הצעות לניתוב הפיצוי לתועלת הציבור, והכל מבלי לפגוע בשימור התמריץ ההולם להגשת תביעות אלו (ר' רע"א 2904/14 גלסברג נ' קלאברמון בע"מ (נבו, 27.7.14)). במקרה דנא, מכל מקום, לא התרשמתי מהנתונים שהוצגו לי כי הביטוי "תובע סדרתי" הולם את נסיבות הגשת התביעה.

ניתן היום, י"א אייר תשע"ו, 19 מאי 2016, בהעדר הצדדים.