שמואלי נ' דן חברה לתחבורה ציבורית בע"מ

בפניי תביעת התובעת בהליך של תביעה קטנה בשל נזק לרכבה. לטענתה עת נסעה ברכבה לכיוון תחנת קרית אריה בפתח תקווה, תוך כדי פנייה שמאלה סטה לעברה אוטובוס של הנתבעת אשר פנה גם הוא שמאלה מהנתיב הימני, שפשף את הכנף הקדמי של רכבה וגרם לנזקיה. מכאן לטענתה אחריות הנתבעת לתאונה ולנזקיה.

נהג הנתבעת, מר דמלו כי בעת ביצוע הפנייה שמאלה, לא היה כל רכב משמאלו וכי ביצע את הפנייה ב'קשת רחבה'. לטענתו ככל הנראה התובעת הגיעה במהירות ופגעה בדופן האוטובוס. מכאן לטענתו אין לו אחריות לתאונה

המחלוקת היא באשר לאחריות לתאונה.

על-פי הוראת תקנה 15(ב) לתקנות שיפוט בתביעות קטנות (סדרי דין), תשל"ז-1976, משמדובר בתובענה בהליך של תביעות קטנות, יהיה פסק הדין מנומק באופן תמציתי.

דיון ומסקנות:

אין מחלוקת שבאותה צומת 2 נתיבים פונים שמאלה. האוטובוס פנה מהנתיב הימני והתובעת מהנתיב השמאלי.

בהתאם לגירסת נהג האוטובוס קודם לפניה עמד ברמזור אדום ולא היה כל רכב לידו; או אז עם התחלף הרמזור ביצע את הפנייה שמאלה. הדבר תואם לעדותה של התובעת כי כשהגיעה לצומת לצורך פנייה שמאלה, האוטובוס כבר החל בביצוע הפנייה.

ראשית נהג האוטובוס טוען שביצע את הפנייה בקשת רחבה ולטענת הנתבעת במקרה כזה החלק האחורי של האוטובוס נוטה ימינה. לטענתו התובעת היא מי שהגיעה במהירות גבוהה ופגעה תוך כדי פנייה שמאלה במהירות גבוהה בדופן האוטובוס (עמ' 2, ש' 14). בהעדר כל ראייה תומכת, הרי שמדובר בגירסת התובעת למול גירסת נהג האוטובוס, באופן שהתובעת לא הרימה את נטל הראייה המוטל עליה.

מעבר לכך, ממילא על-פי גירסת התובעת עצמה בחרה לבצע את הפנייה שמאלה למרות שראתה שרכב גדול שנוסע בנתיב מימינה, כשהוא כבר החל בביצוע הפנייה והיא הצטרפה לפנייה שמאלה משמאלו ולא המתינה לאפשר לאוטובוס להשלים את הפנייה.