ת"ק 50021-06-13 בנקיר ואח' נ' הבית ואח'

עיקרי העובדות

1. תחילתו של הליך זה הוא בתביעה שהגישה התובעת כנגד הנתבע בגין נזקי רטיבות בדירתה. התובעת מתגוררת בקומה העליונה של הבניין ברח' חזון ציון 14 בירושלים (להלן: "הבית המשותף"). הנתבע הינו ועד הבית המשותף.

2. בכתב תביעתה טענה התובעת, כי הנתבע נמנע מלמלא את חובתו ולדאוג לתיקון גג הבניין כראוי, וזאת למרות שבידי הנתבע מצויה תעודת אחריות עבור עבודת האיטום שביצעה חברת "איטום ירושלים" עד לשנת 2013.

3. התובעת טענה כי בשל חדירת מי הגשמים מגג הבניין לדירתה נגרם נזק למזגן ולהסקה המרכזית שבדירה וכן נגרם עובש לתקרה ולקירות. התובעת העמידה את סכום תביעתה על סך של 30,000 ₪.

4. הנתבע טען כי בגג הבית המשותף נערך בשנת 2003 איטום, באמצעות פריסת יריעות ביטומניות ואיטום מעקות, על ידי חברת "איטום ירושלים" (להלן: "קבלן האיטום" או "צד ג'").

5. הנתבע טען להגנתו, כי לא קיים קשר סיבתי בין התקלות במערכת ההסקה והמיזוג בדירת התובעת לבין הרטיבות, אשר תוקנה זה מכבר.

6. כן טען הנתבע, כי אם קיימת אחריות כלשהי לנזקי הרטיבות, הרי שזו מוטלת על קבלן האיטום – הצד השלישי, אשר האחריות לאיטום שביצע הינה עד ליום 1.8.2013.

7. צד ג' טען, כי במסגרת התביעה שהגישה הנתבעת נגדו ניתן ביום 4.10.11 פסק דין בבית משפט שלום, לפיו חויב צד ג' לשלם לנתבע סך של 3,000 ₪ לסילוק כל טענותיו בגין בעיות הרטיבות.

8. ביום 17.12.13 נערך לפני דיון, אליו התייצבו התובעת ונציג הנתבע, אך לא התייצב צד ג'. בדיון זה נשמעו עדויות הצדדים ובסופו ניתן פסק דין בו הוריתי על קבלת התביעה בחלקה, וקבעתי כי על הנתבע לפצות את התובעת בגין הנזקים שנגרמו לה בשל הרטיבות, אשר גרמה לקלקול המזגן וההסקה וכן בפיצוי בגין עגמת נפש. בהתאם לראיות שהוצגו לפני, חייבתי את הנתבע לשלם לתובעת סך של 2,000 ₪ בגין תיקון המזגן בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום 11.3.11 ועד התשלום בפועל, וכן בתשלום סך של 2,000 ₪ בגין נזק לא ממוני. כן חויב הנתבע בהוצאות התובעת בסכום של 500 ₪.