ת"ק 4990-02-14 כהן נ' מינאי ואח'

זוהי תביעה קטנה ע"ס 4,765 ₪ שהגיש התובע כנגד הנתבעים בגין נזקים שנגרמו לרכבו בתאונת דרכים מיום 19.7.13.

נסיבות התרחשות התאונה תוארו על ידי התובע בכתב תביעתו כדלקמן: "בתאריך 19/11/13 רכבי היה בחניה צד ג' פגע בו תוך כדי נסיעה". את תביעתו, במישור הנזק, ביקש התובע לסמוך על חוות דעת שמאית אותה צירף לכתב התביעה.

הנתבעים, בשני כתב הגנה שהוגשו על ידם, הכחישו כל אחריות מצדם לאירוע התאונה וטענו כי מדובר בתאונה שלא התרחשה כלל ושאין לחייבם בגין הנזקים שנגרמו לרכב התובע במסגרתה. כמו כן, הכחישו הנתבעים את הנזק הנטען וכפרו באחריותם לפצות את התובע בכל פיצוי בגינו.

בדיון שנערך לפני ביום 4.9.14 שמעתי את עדויותיהם של בעלי הדין, התובע והנתבע 1. מלבד עדויותיהם של השנים, לא התבקשה העדת עדים נוספים.

התובע, בעדותו לפני תיאר את נסיבות התאונה ומנגנון הפגיעה כדלקמן: "הייתי בקבר הרמבם, חניתי בצד ימין, הבן שלי נשאר באוטו לידי אני הלכתי לקנות משהו בחנות שליד של שקל. נכנסתי ויצאתי, וראיתי את הנתבע מגיע עם אוטובוס ומנסה לעבור במקום ולא מצליח, אני רואה אותו נוסע לאט לאט ומשפשף לי את האוטו, הבן שלי היה באוטו, הוא בן 14, הנתבע שם לב והרגיש משהו והאט, אני באתי אליו לחלון של האוטובוס ודפקתי לו על הדלת, הוא הסתכל עליי והמשיך לנסוע, אני לקחתי את מספר הטלפון ורשמתי אותו בטלפון..." (עמ' 1 לפרוטוקול, שורות 11-16).

בחקירתו הנגדית התובע לא שלל את האפשרות כי אחרים מלבדו ראו את התאונה (עמ' 1 לפרוטוקול שורה 26). עוד ציין התובע כי ניגש למוכר ושאל אותו האם ראה את התאונה אולם לא זכור לו מה היתה תשובתו של זה (עמ' 2 שורה 1). בתשובה לשאלה מדוע לא הביא למתן עדות בבית המשפט את בנו, התובע השיב: "אני יכול להביא, לא ביקשו ממנו" (עמ' 2 שורה 14).

הנתבע בעדותו לפני ציין את הדברים הבאים: "אני לא הרגשתי שהוא דפק לי בדלת, אני לא יודע מה הוא רוצה ממני, אחרי חודש התקשר אליי שוטר, ואמר שפגעת ברכב, עשית תאונה וברחת. אמרתי לו איך אוכל לברוח ברחוב הזה" (עמ' 2 לפרוטוקול שורות 21-22). בנוסף, תיאר הנתבע פניות התובע ואחרים מטעמו אליו ואת הדין ודברים שהתנהל בינו לבין התובע ובמסגרתו הוחלפו הצעות כספיות לסיום המחלוקת, עד להפסקתו בשל סחטנות התובע.

בתום שמיעת העדויות שמעתי את עיקר טענותיהם של הצדדים ובתום שמיעתם של אלה, נדחה התיק למתן פסק דיני זה.

לאחר ששמעתי את עדויות הצדדים וטיעוניהם ושקלתי אותם היטב, שוכנעתי כי דין התביעה להידחות. בהתאם לתקנה 15(ב) לתקנות שיפוט בתביעות קטנות (סדרי דין), התשל"ז – 1976 פסק הדין ינומק באופן תמציתי.