ת"ק 49892-11-15 רשתי נ' ז'לודוב ואח'

תביעה שעניינה שכירות והליכים משפטיים שנבעו ממנה.

הנתבעים השכירו דירה מהתובע. לימים חדלו לשלם לתובע והתובע נדרש לנקוט הליכים משפטיים שסופם פינוי הדירה על ידי הנתבעים.

תביעתו היא לפיצוי בשל סכומי שכירות שלא שולמו, הוצאו משפט בהליך הפינוי והוצאות משפט בהליך הנוכחי.

אפתח ואומר כי התביעה כנגד נתבע 2 נמחקת. נתבע 2 אינו צד לחוזה השכירות שנחתם מול הנתבעת 1 וממילא הוצא נגדו צו כינוס בפש"ר 25049-08-15 והתובע לא נקט בהליכים החוקיים כדי להגיש נגדו תביעה.

ליתר ראשי הנזק

דמי שכירות – התובע דורש פיצוי בסך 10,600 ₪ אך אינו מפרט את דרישתו. במהך הדיון נשאל מספר פעמים כיצד מורכב הפיצוי ולא ידע להשיב במדויק. לטענתו הנתבעים לא שימו שכירות למשך שמושה חודשים – מפברואר ועד 22 באפריל אז עזבו את הדירה. התובע השיב לשאלות הנתבעים כי קיזז מהסכום תשלום של 1,900 ₪ ששילמו עבור אינסטלטור. הנתבעים טוענים כי שילמו לתובע את הסכום עבור חודשים מרץ ואפריל במזומן וכי אין בידיהם אסמכתא לתשלום.

מבין הגרסאות אני מאמין לגרסת התובע שעדותו הייתה אמינה יותר ומשתלבת עם העובדה שנדרש הליך פינוי ועם העובדה שהנתבעים טענו בדיון שהתובע השכיר להם דירה פגומה עם רטיבות. לנתבעים אין גם, כאמור, כל אסמכתא לתשלום.

עם זאת, באין פירוט ניתן להסתמך רק על דברי התובע בדיון כי מדובר בשכירות של שלושה חודשים, שאחד מהם חלקי. עלות חודש שכירות היא 3,000 ₪ ומכאן שהסכום הכולל הוא 8,250 (באפריל התגוררו בדירה עד ה-22 לחודש בלבד ולכן נפסק פיצוי יחסי) וממנו יש להפחית את התשלום לאינסטלטור בסך 1,900 ₪. מכאן שהפיצוי הוא 6,350 ₪.

החלפת מנעול – אין מקום לחייב את הנתבעים או דיירים אחרים כלשהם בהחלפת מנעול הדירה אחרי עזיבתם. התביעה נדחית.