אלקיים נ' בורכוב

1.לפניי תביעה לפיצויים בגין נזקי רכוש של רכב התובעת בתאונת מיום 25.01.2015 בה היה מעורב רכב הנתבעת (להלן: "התאונה"). בכתב התביעה נתבעים הוצאות תיקון נזקי הרכב וירידת ערך על פי דו"ח השמאי, שכ"ט השמאי טרחה ועוגמת נפש.

2.לצדדים גרסאות שונות באשר לנסיבות התאונה, וכל צד מגלגל את האחריות לפתחו של משנהו. התובעת טוענת בכתב התביעה כי בעת שרכבה עשה דרכו בחיפוש אחר מקום חניה פנוי בחניון מוסדר בקופ"ח בחולון, רכב הנתבעת שתמרן עצמו ביציאה מחניה, נסע לאחור ופגע ברכב התובעת. לטענת התובעת הנתבעת אישרה, מיד לאחר קרות התאונה, אחריותה לתאונה, אולם בהמשך סירבה למסור פרטים והתעלמה מפניות התובעת. הנתבעת טוענת מנגד בכתב ההגנה, כי במועד התאונה חנה רכבה בחניון קופ"ח, כשהנתבעת לא הייתה כלל ברכב. הנתבעת טוענת כי בהגיעה לכיוון הרכב, הבחינה כי רכב התובעת פגע ברכבה והתובעת ביקשה להחליף פרטים.

3.רכב התובעת, על פי חוות דעת השמאי ותמונות הרכב שצורפו לכתב התביעה, נפגע בחלקו האחורי שמאלי, כנף האחורית שמאלית ודלת אחורית שמאלית, בחלק התחתון של המרכב. רכב הנתבעת, על פי תמונות רכב הנתבעת שהוצגו בדיון באמצעות הטלפון הנייד של הנתבעת והוגשו לתיק בית המשפט לאחר הדיון, רכב הנתבעת נראה עם סימני חיכוך בחלק האחורי של הרכב באמצע מכסה תא המטען וכן בחלק התחתון של הפגוש האחורי מצד שמאל.

4.הנהגים המעורבים בתאונה העידו בפניי והדגימו במכוניות צעצוע את אופן התרחשות התאונה. התובעת חזרה בעדותה על גרסתה בדבר אופן התרחשות התאונה בכתב התביעה, והבהירה כי היא נכנסה לחניון בכיוון נסיעה ישר, עם הפנים קדימה, כשרכב הנתבעת היה מאונך לכיוון נסיעתה וכי הנתבעת נסעה לאחור ופגעה ברכבה, בפינה בצד השמאלי. (עמ' 1 שו' 15). התובעת העידה כי לא ראתה פגיעה ברכב הנתבעת, וכי היה עם הנתבעת ברכב אדם נוסף. לדברי התובעת בעדותה, הנתבעת הבטיחה לתקן לה את הרכב אולם התעלמה מפניותיה. הנתבעת העידה כי לא הייתה ברכב בעת התאונה וכי רכבה עמד בחניה מסודרת, כשהוא לא מונע ולא בולט. לדברי הנתבעת, כשיצאה מקופ"ח ראתה את רכב התובעת מאונך לרכבה והתובעת אמרה לה שהיא זו שפגעה ברכבה והתנצלה. הנתבעת העידה כי התובע שרטה את רכבה, לאורך תא המטען באמצע, בנקודה אחת, וכי היא לא תיקנה את הרכב.

5.הנתבעת הציגה את טופס הודעתה לחברת הביטוח (נ/1). טופס ההודעה אינו נושא תאריך ובו צוין: "נסעתי עם אבי לקופ"ח בחולון. הרכב עמד בחניון של קופ"ח מכבי ברח' גאולים, יצאנו מהרופא לכיוון הרכב והבחנתי שנהגת רכב צד ג' עברה במקום ופגעה ברכב החונה"... וכן: "לא מבינה את פשר התביעה, לא צילמתי". אשר לנזק, נטען בהודעה נ/1 כי ברכב הנתבעת "שריטות במכסה תא מטען" ותאור הנזקים ברכב צד ג' צוין - "כלום".

דיון והכרעה

6.גם בתביעות קטנות שומה על התובע להוכיח את תביעתו, בבחינת "המוציא מחברו עליו הראייה". נטל ההוכחה הוא נטל הבאת הראיות, נקבע במשפט האזרחי על פי "הטיית מאזן ההסתברות", לאחר שבית המשפט בוחן את מהימנותן של הראיות שבפניו, את דיותן ואת משקלן. (רע"א 3646/98 כ.ו.ע. לבניין נ' מנהל מע"מ, פ"ד נז(4) 981 (2003)).

7.בחנתי את עדויות הנהגות המעורבות, את הנזק בכלי הרכב ואת הודעת הנתבעת למבטחיה. על יסוד כל אלה מצאתי לקבל את גרסת התובעת לתאונה, ולהטיל על הנתבעת את מלוא האחריות לתאונה. אבהיר;

8.התרשמתי מעדות התובעת באשר לנסיבות התרחשות התאונה. התובעת העידה עדות כנה ואחידה לפיה עת שנסעה ברכבה בכיוון נסיעה ישר בחניון, רכב הנתבעת שעמד במאונך לכיוון

נסיעתה, נסע לאחור ופגע ברכבה. אני נותנת אמון מלא בעדות התובעת ומצאתי לקבלה ולהעדיפה על פני עדות הנתבעת וגרסתה לתאונה לפיה רכב התובעת הוא שפגע ברכבה שהיה במצב עצירה בחניה, כשהנתבעת כלל אינה ברכב.