ת"ק 49614-02-15 שלוש נ' מעוף שירותי הדרכה (2004) בע"מ

התובעת נרשמה ללימודים אצל הנתבעת, מכללה המעניקה קורסים בתחומים שונים.

לטענת התובעת, מיד לאחר השיעור הראשון חשה ברע נוכח העובדה שבפרוזדורים ובשרותים הקרובים לכתה נהגו תלמידים אחרים לעשן והיא עצמה סובלת מבעיות נשימה קשות ועשן הסיגריות מזיק לה, גורם לה למחנק, לאדמומיות בעיניים ולבחילה.

התובעת טוענת כי הלינה בעניין והפנתה את תשומת לב עובדי המכללה לבעיה הקיימת, ואולם אלו הבטיחו לטפל בבעיה אך זו חזרה על עצמה וביתר שאת במהלך השיעור השני שחל שבוע לאחר מכן.

בעקבות השיעור השני ובעקבות ריבוי עשן הסיגריות וההחמרה במצבה, טוענת התובעת כי סבלה במהלך הלילה כולו, חשה בכאבי ראש, בחילות והקאות, ולא יכולה היתה לישון נוכח מצב זה. למחרת שלחה במייל מכתב לנתבעת, ובו הבהירה כי אם לא תפעל הנתבעת לטיפול בבעיית העישון בפרוזדורים ובשרותים עד לשיעור הבא, תאלץ להפסיק את לימודיה במכללה, וכן דרשה כי במקרה כאמור יושב לה מלוא כספה.

אליבא דכתב התביעה, בשיעורים הבאים הגיעה התובעת אל המכללה אך הואיל וריח העשן הכבד המשיך לרחף באוויר, לא נכנסה לשיעורים ולבסוף, בחלוף חודש אחד ממועד תחילת הלימודים, מסרה הודעה על ביטול השתתפות ודרשה להשיב לה את כספה.

לטענת התובעת שם, רק ביום 8.1.15 קיבלה מענה למכתבה מיום 7.12.14 הנזכר מעלה, ובו הבהירה הנתבעת כי ביטול בשלב זה של ההשתתפות אינו מזכה בהשבת דמי הלימוד. אשר לטענות בנוגע לקיומו של עשן סיגריות, טענה המכללה שם כי בתחומי המכללה העישון אסור אך ידוע לה שאנשים מעשנים בסביבת המכללה מחוצה לה, וכי הם מזמינים פקחים להרחקת המעשנים.

הנתבעת טענה בכתב הגנתה כי בניגוד למצג שביקשה התובעת להציג במסגרת כתב התביעה, הרי שבתחומי המכללה העישון אסור ואין מעשנים בה, ולשיטתה במכללה שילוט האוסר על העישון ועובדי המכללה אוכפים איסור זה. יחד עם זאת, הואיל והמכללה ממוקמת בתוך וכחלק ממבנה, הרי שאין היא יכולה למנוע עישון בתחומי המבנה שאינם חלק משטח המכללה.

כן טענה הנתבעת כי מכל מקום, כאשר פנתה התובעת והלינה על בעיית עישון, הציעה לה הנתבעת פתרונות, בין היתר באמצעות שינוי מיקום כיתת התובעת לכיתה פנימית יותר, המרוחקת מן האזורים המצויים מחוץ לשטח המכללה ובתוך הבניין, קרי כאלו המרוחקים מן הפרוזדור והשרותים אליהם התייחסה התובעת, ואשר מאווררים בחלונות הפונים החוצה.

עוד טענה הנתבעת כי לא פעם הזמינה פקחים, על מנת שיאכפו את החוק, ופקח כאמור אף השית קנס כספי באחד המקרים על מי שעישן בשטחים האמורים, ושלא בפינת העישון.

מכל מקום, ביקשה הנתבעת להפנות את תשומת הלב הן לטופס ההרשמה ולתנאים שנקבעו בו לביטול ההרשמה, והן להוראות חוק הגנת הצרכן ותקנותיו.

לכתב התגובה הגישה התובעת תשובה ובה טענה בין היתר, כי אכן הוצע לה להחליף כיתה, ואולם כאשר ביררה האם כל מהלך הקורס התנהל בכיתה האמורה או שמא בכיתות נוספות, נאמר לה שיהיה צורך מעת לעת לעבור לכיתות אחרות, ועל כן סירבה להצעה. עוד טענה כי גם בכיתה המרוחקת ניתן היה לחוש בעשן אשר עדיין קיים ונע במסדרונות המכללה.

לשיטתה, היה על הנתבעת להעמיד שומר קבוע שתפקידו יהיה לוודא שאין מעשנים בסביבת המכללה.