ת"ק 49604-05-14 איצקוביץ נ' סרבגילה

רקע

בתאריך 24.5.12 שוחרר התובע מאשפוז יום כירורגי בבית החולים "שיבא" בתל השומר, לאחר ניתוח שעבר בכף רגלו. התובע אשר הוסע מבית החולים במונית בה נהג הנתבע, עותר לחיובו של האחרון בתשלום פיצוי בסך 15,000 ₪ בגין נזקים שנגרמו לו, לטענתו, כתוצאה מאופן התנהגותו כלפיו.

טענות התובע

לטענת התובע, עובר להסעתו כאמור, הוא סיכם עם סדרן תחנת המוניות בבית החולים כי תמורת סכום של 215 ₪, תסיע אותו המונית לשני יעדים בחדרה – תחילה אל סניף קופת חולים "לאומית" לצורך רכישת תרופות ולאחר מכן לדירה שברח' עליית הנוער 14 בעיר.

דא עקא – כך טוען התובע – הנתבע אשר הגיע עם מוניתו כדי לאספו מבית החולים, נהג בו בחוסר סבלנות ובאופן בלתי הולם שעה ש"שלף אותו מכיסא הגלגלים וגרר אותו בפראות לעבר מוניתו...". בהמשך, במהלך הנסיעה, ניהל הנתבע "שטף שיחות טלפון ללא הרף" ובהגיעם לאזור נתניה הודיע לו כי לא יוכל לבצע עבורו את הנסיעה בתנאים שסוכמו וכי עליו למצוא מונית אחרת, שכן ממתינה לו נסיעה נוספת בנתניה. לגרסת התובע, כל תחנוניו אל הנתבע לא הועילו ובהגיעם אל קופת החולים בחדרה, מיד לאחר ששילם לו את דמי הנסיעה, משך אותו הנתבע בגסות מן המונית באופן שגרם למעידתו ולהבהלתו המיידית אל חדר הטיפול הנמרץ בקופת החולים. לטענתו, כתוצאה מנפילתו כאמור הוא סבל מהחמרה במצב כף רגלו עד כי "הניתוח כולו נהרס", נאלץ לחזור אל בית החולים ובסופו של דבר עבר ניתוח נוסף ונזקק לטיפולים שונים נוספים.

בכתב תביעתו טען התובע כי הנזקים שנגרמו לו גבוהים פי עשרה מן הסכום הנתבע ומוערכים בסך של כ- 150,000 ₪, אלא שהוא החליט להעמיד את גובה תביעתו על הסך של 15,000 ₪ בלבד כדי שיוכל לנקוט בהליך של תביעה קטנה.

בעדותו בבית המשפט טען התובע כי הארוע נשוא התביעה הינו "מקרה מזעזע שבו נהג מונית לקח נוסע לאחר ניתוח של שבע שעות ממיטת הניתוחים" והעלה טענות חדשות ונוספות ביחס להתנהגות הנתבע, באמרו: "עוד כשהייתי באינפוזיה שנקטעה בעקבות הגעתו המאוד מהירה של הנהג, הייתה אחות אחרונה במחלקת אשפוז יום כשהאינפוזיה הייתה במצב של כשלושת רבעי מסיום האינפוזיה ואני ראיתי, לא יכולתי לשמוע את השיחה של הנתבע אבל ראיתי שהוא מקיים שיחה שוטפת עם האחות, ושכנע אותה שצריך לסגור את המחלקה... הנהג הפעיל לחץ על האחות צריכים לנסוע סוגרים את המחלקה" ( עמ' 2 לפרוטוקול, שורות 5-11). התובע לא זימן את האחות לעדות ובתשובה לשאלתי טען כי הוא אינו זוכר מה שמה.

לתמיכת גרסתו צרף התובע מסמכים רפואיים מהם עולה התמונה הבאה:

• בתעודת השחרור מאשפוז היום בבית החולים "שיבא" ב- 24.5.12 בשעה 11:38, תואר הניתוח שבוצע לתובע כ"ניתוח תיקון" וניתנה לו חופשת מחלה למשך שבועיים.

• בהמשך אותו היום, בשעה 17:20, טופל התובע בחדר אחיות בסניף קופת חולים "לאומית" בחדרה. בדו"ח הטיפול נרשם כי הוא "הגיע למרפאה לאחר שעבר ניתוח בכף הרגל הבוקר, התלונן על הרגשה כללית רעה וסחרחורת ל.ד. נמוך סוכר תקין, נבדק על ידי ד"ר אברהמוב, הותקן עירוי" (בהקשר זה יצוין כי במסמך מאוחר יותר מיום 6.9.12, בו הודפסו עבור התובע תיעודי ביקוריו בקופת החולים, נכתב כי ב- 24.5.12 בשעה 16, עקב חולשה כללית, הוא פונה אל חדר האחיות וכי בעקבות אבחנה של התייבשות הוא טופל בנוזלים ושוחרר לביתו).

• ב- 28.5.12, בשעה 02:03 פנה התובע אל בית החולים "שיבא". במכתב השחרור שניתן לו באותו לילה בשעה 03:45 נכתב: "לפני 4 ימים עבר ניתוח אורטופדי, פנה עקב חשש מפגיעה באזור הניתוח וכאב מקומי. בריא" וגם: "מאז שתי חבלות לכף הרגל מתלונן על כאבים ונפיחות". אלא שתחת הכותרת "בבדיקה" נרשם: "הוחלפה חבישה- פצעים תקינים... בצילום – מצב לאחר תיקון... קיבוע במקומו".

• ב- 12.6.12, דהיינו כשבועיים לאחר הניתוח, נבדק התובע בבית החולים פעם נוספת וגם אז נרשם: "פצעים בסדר- הח' ( החלפת) חבישה -ביקורת שבועיים".