ת"ק 49317-02-16 מרקוביץ נ' וקסברג

בפני תביעת התובעת נגד הנתבע לחיובו בסך של 8,000 ₪ בגין הצגה לפרעון של שיק, לטענתה שלא כדין, ובגין פיצוי עבור הפרות נטענות של חוזה שכירות עם התובעת אשר בעטין נמנע ממנה להנות באופן סביר מן הדירה ששכרה מן הנתבע.

להלן העובדות הרלוונטיות בתמצית – בין הצדדים נכרת חוזה שכירות ביום 5.6.15 לגבי דירה ברחוב השקד 38 נתניה (להלן: "הדירה") לתקופה של שנה עד 4.6.16.

בחוזה נקבע כי כל צד שירצה לסיים את השכירות קודם לסיום התקופה המוסכמת יוכל לעשות זאת בהודעה מוקדמת בכתב שתמסר לצד שכנגד 30 יום מראש ותמורת תשלום של 3,700 ₪.

על התובעת הוטלה האחריות לתיקון כל הליקויים מלבד בלאי סביר ורגיל הנובע משימוש סביר וזהיר בדירה ועל הנתבע הוטלה האחריות לתקן "פגמים ו/או קלקולים אשר יתהוו במשך התקופה הקצובה ואשר החובה לתקנם תהא עליו כמשכיר וזאת תוך זמן סביר מיום דרישת השוכר".

התובעת טוענת בתביעתה כי במהלך תקופת השכירות עיכב הנתבע את תיקון הליקויים הבאים שהיו באחריותו – תקלה במזגן במשך כשבועיים בקיץ (במהלך הדיון שינתה התובעת גרסה לעיכוב של 5 ימים), תקלה בדוד המים החמים במשך 5 ימים בחורף ולא תקין עד היום חורים בסוכך המותקן מעל מרפסת הדירה אשר גרמו לטפטוף לתוך המרפסת בימי הגשם.

התובעת טוענת כי בשל האמור במצטבר נגרם לה סבל במידה כזו שבחודש ינואר 2016 הודיעה לנתבע על ביטול חוזה השכירות, עזבה את הדירה בסוף ינואר ואף ביטלה את השיק עבור דמי השכירות לחודש ינואר, וכי מדובר בצעדים שזכותה היה לנקוט נוכח ההפרות הנטענות.

בעקבות האמור הציג הנתבע לפרעון את השיק בגין דמי השכירות לחודש פברואר 2016, הגם שהתובעת כבר עזבה את הדירה, וזאת – לטענתו – על פי סעיף חוזה השכירות המזכה אותו בסך 3,700 ₪ במקרה של הפסקת חוזה השכירות באופן חד צדדי על ידי התובעת טרם סיום התקופה.

בתביעתה טוענת התובעת כי הפרות החוזה על ידי הנתבע הצדיקו את ביטול חוזה השכירות ללא תשלום הסך של 3,700 ₪.

על כן עותרת התובעת להשבת סכום זה שגבה הנתבע, לטענתה שלא כדין, וכן לפיצוי בסך 4,300 ₪ בגין אבדן ההנאה הסבירה מן הדירה במהלך כחצי שנת השכירות שהתקיימה בפועל.

הנתבע מצידו טוען כי ביצע את כל התיקונים תוך זמן סביר, בנסיבות הענין, כאשר תיקון המזגן אמור היה להיות מבוצע בקיץ, תקופה בה טכנאי המזגנים עמוסים עבודה עד צוואר, וכי העובדה שהדבר לקח ימים מספר נבעה מקושי זה ומדובר בתיקון תוך זמן סביר.

בהקשר זה טוענת התובעת כי הציעה לתובע כי תזמין טכנאי שהיא מכירה באופן מיידי והוא ישא בעלות וכי הנתבע סרב לכך, אלא אם הטכנאי יבוא בחינם, ואילו הנתבע טוען כי לא סרב להגעת הטכנאי אלא דרש קבלת הצעת מחיר מראש על מנת להשוות להצעות חלופיות ומשלא קיבל הצעה שכזו הביא טכנאי מטעמו תוך ימים ספורים כאמור.

עוד טוען הנתבע כי הליקוי שתוקן לא השפיע על יכולת המזגן לקרר אלא רק גרם לטפטוף, בעיה באותה ניתן היה לפתור פתרון זמני עד התיקון ולא נפגעה יכולת התובעת להנות מן הדירה.

לענין הדוד טען הנתבע כי הדבר קרה בעת סופות הגשמים בחורף וכי הדוד היה עדיין באחריות החברה המתקינה, על כן יצר עימה קשר וזו הציעה לבדוק תחילה האם מדובר בתקלה בגוף החימום שאינה תחת אחריות או בתקלה אחרת הכלולה באחריות.

הנתבע טוען כי בדק זאת ומשגילה כי הבעיה בגוף החימום רכש אחד והחליף אותו בעצמו תוך כדי גשם למרות גילו המבוגר, עובדה שאינה מוכחשת על ידי התובעת, והמחלוקת מתמקדת בשאלה תוך כזה זמן היה הדבר כאשר הנתבע טוען כי מדובר רק ביום וחצי מאז ההודעה.

לענין הסוכך, טוען הנתבע כי לא מדובר בגגון קשיח המיועד למניעת כניסת גשם אלא בסוכך בד מתקפל להצללה (מהסוג המכונה מרקיזה) ישן מאוד, אשר עם השנים נוצרו בו חורים קטנים וכי רכש חומר איטום והציע לתקנם אולם בן זוגה של התובעת ביקש להתקין מעל הסוכך גגון פלסטיק גלי.

לטענת הנתבע סוכם עם בן זוגה של התובעת כי מאחר שהוא מסגר בהכשרתו יותקן הגגון על ידם יחד והנתבע רכש כבר את הפלסטיק הגלי, אולם בהגיע מועד ההתקנה סרב בן הזוג לסייע בכך.

הנתבע טוען כי מלכתחילה כלל לא היה חייב לתקן את הסוכך מאחר שהתובעת גרה בדירה חודשים קודם לכן וידעה כי מדובר בסוכך ישן עם בלאי, כי הסכים לפנים משורת הדין ותוך הסתמכות על הצעת הסיוע של בן זוגה של התובעת להתקנת גגון הפלסטיק וכי משזה סרב לכך ברור היה כי בגילו המבוגר אין הוא מחוייב לעשות זאת לבדו.