ת"ק 49295-09-14 ארצי נ' הוט מובייל בע"מ

1. מונחת בפני תביעה של מנוי הנתבעת להשבת כסף שנגבה ממנו לטענתו ביתר.

2. כבר בראשית פסק הדין אתכבד להעיר, כי על אף שכתב התביעה בתיק זה הוגש בחודש ספטמבר 2014, מטעם הנתבעת לא הוגש כתב הגנה, ולפנים משורת הדין התרתי לה להביא את טענותיה ועדויותיה כנגד התביעה בדיון שהתקיים בפני.

3. לטענת התובע הוא התחבר לשרותיה של הנתבעת ביום 8.1.13 עם 5 מספרי טלפון שונים. ביום 20.2.13 הוא החליט להתנתק מהנתבעת עקב השרות – שלטענתו היה גרוע. לטענתו, בזמן הניתוק יצרה הנתבעת מספר פיקטיבי השייך לו כביכול, והמשיכה לחייבו בגין מספר זה במשך 16 חודשים, מבלי שהוא עשה שימוש וקבל שירות כלשהו מאת הנתבעת.

אחרי שגילה חיובים אלה ופנה אל הנתבעת, זיכתה אותו האחרונה בסך של 838 ₪ בעוד שהתשלום החודשי עמד בפועל על 140 ₪, כך שלדבריו הנתבעת נותרה חייב לו סך של 1,400 ₪ בגין 10 חודשי אי שימוש בשרות הנתבעת.

4. הנתבעת אינה מכחישה את החיוב, אלא מגלגלת את האחריות לפתחו של הנתבע בטענה כי "יש לו סוג של אחריות" להעמיד את הנתבעת על טעותה מיד ולא אחרי תקופה ארוכה ומשום כך גם הזכוי החלקי שקבל היה לפנים משורת הדין.

5. לאחר שעיינתי בכתב התביעה, שמעתי את עדויות הצדדים וגרסתם, הגעתי למסקנה כי דין התביעה להתקבל ואלה נימוקי:

א. למעשה אין לנתבעת כלל הגנה והגנתה היא "הגנת בדים".

ב.אין מחלוקת כי בפועל גבתה הנתבעת מאת התובע סכום שלא לה, ושלא היתה רשאית לגבות ממנו. בפועל, הנתבעת טעתה, ושלחה את ידה הארוכה לתוך חשבונו של התובע ומשכה משם כסף שאיננו מגיע לה.

ג. מעשיה של התובעת בענין זה הינו "עשיית עושר ולא במשפט" מובהק, וכמו בכל מעשה של "עשיית עושר ולא במשפט" קמה החובה החוקית של "השבה".