ת"ק 49271-06-16 בנימיני נ' נגב קרמיקה ואח'

רקע

1.לפני תביעה, במסגרתה עתרת התובעת לחייב את הנתבעים לשלם לה פיצויים בגין נזקים שנגרמו לרכבה בסך של 5,334 ₪, בתאונת דרכים, אשר אירעה ביום 07/05/15 ברחוב גרינברג 5 פתח תקווה.

2.המחלוקת בין הצדדים היא בשאלת האחריות לקרות התאונה וממילא להטבת הנזקים.

3.התקיים לפני דיון, בו העידו התובעת וכן הנתבע 3 אשר היה נהג המשאית של הנתבעת 1 המעורבת בתאונה והמבוטחת אצל נתבעת 2 (ההדגשות בציטוטים מהפרוטוקול, אינן מופיעות במקור, תיקוני כתיב קלים תוקנו ).

טענות התובעת

4."....חניתי במפרץ מול החנות החניות הן בניצב, במקביל למדרכה. אני בעלת פורד פוקוס, יצאתי מהחנות ממול חנה מר לוי עם משאית של נגב קרמיקה, יצאתי מהחניה לכביש, יצאתי לא היה אף רכב למעט של הנתבע וכשהייתי בעצירה מוחלטת, הוא פגע בי.

הרכב שלו היה מונע, כשהוא יושב ליד ההגה, הוא היה במצב עמידה אבל מונע. יצאתי מהחניה, עמדתי, הכביש היה ריק, הוא פשוט הרים את הרגל מהגז ונחת עליי. הוא לא שם לב, הוא קרא עיתון, יצאתי החוצה ושאלתי מה קורה, אמר שהוא מצטער לא ראה אותי, ביקשתי פרטים, נתן לי, השארתי לו פרטים שלי. הוא לא הסכים ואמר אין צורך לכי לכי. הלכתי לדרכי. יצרתי קשר עם חברת הביטוח והסתבר שהוא בכלל לא הגיש הודעה על התאונה. חברת הביטוח שלי חיפשה אותם, הביטוח שלו אמר שהוא לא הודיע על שום תאונה, ניגשתי לנגב קרמיקה לבקש תצלומים של המקום, המקום מרושת, הם סירבו לתת לי. יש לי הערכת שמאי והתיקון במוסך".( שורות 11-21 ע'1 לפרוטו')

טענות הנתבע 3

5."אני נהג משאית משנת 72. מדובר במשאית גדולה, לאורך 9 מטר, גבוהה, 32 טון, חלקה הקדמי מאוד גבוה. נקודת ההשקה בין כלי הרכב הייתה הטמבון בפינה בצד ימני קדמי של המשאית, הייתי בנגב קרמיקה פירקתי סחורה, סיימתי ונכנסתי למשאית ובדקתי במראות שאין מישהו שבא מצד ימין, התחלתי לנסוע והתובעת יצאה ברוורס ואז נפגשנו, נכנסנו אחד בשני, התובעת התחילה לנסוע, גם אני התחלתי לנסוע, אין מרחק ביננו, היא התחילה לנסוע, היא התחילה, היא עצרה, אני בנסיעה איטית אני לא יכול להתחיל במהירות, לא ידעתי שהיא בתוך האוטו שהיא רוצה להתחיל לנסוע. ( שורות 2-7 ע' 3 לפרוטו')

דיון והכרעה:

6.כידוע על התובע החובה להוכיח את תביעתו בהתאם לעיקרון "המוציא מחברו עליו הראיה". נטל ההוכחה הוא נטל הבאת הראיות נקבע במשפט האזרחי על פי "הטיית מאזן ההסתברות" לאחר שבית המשפט בוחן את מהימנותן של הראיות שבפניו, את דיותן ואת משקלן (רע"א 3646/98 כ.ו.ע. לבניין נ' מנהל מע"מ, פ"ד נז (4)981(2003).