ת"ק 49178-06-15 טל נ' לביטוח ואח'

בפני תביעה לפיצוי התובע בגין נזקי פח שנגרמו לרכבו, במהלך תאונה שהתרחשה בין רכבו לבין רכב הנתבעים 2 ו – 3.

רכב הנתבעים היה נהוג על ידי הנתבעת 3 (להלן: "הנתבעת").

שני הנהגים העידו כי התאונה ארעה ביום 9.1.15 בשעות הצהריים ליד קניון הנגב.

התובע טוען כי התאונה ארעה כאשר פנה שמאלה באור ירוק מלא בצומת מרומזרת, מרחוב רגר לרחוב יצחק בן צבי. הנתבעת אשר הגיעה מהכיוון הנגדי של רחוב רגר, פנתה ימינה לכיוון רחוב בן צבי ללא מתן זכות קדימה וללא האטה ולפיכך פגע רכבה ברכב התובע. הנתבעת לא נתנה זכות קדימה, על אף שהיה עליה לעשות כן והתרשלה בנהיגתה. הנתבעת סירבה לתת לתובע פרטים של הרכב וזאת בניגוד לדין, ואילצה אותו להגיע לביתה שם פגש את בעלה אשר החליט שלא כדין כי התובע הוא שאשם בתאונה.

הנתבעת מסכימה כי התאונה ארעה כאשר התובע פנה שמאלה בצומת מרומזרת לכיוון רחוב בן צבי בבאר שבע בעוד היא פנתה ימינה לכיוון רחוב בן צבי, אולם היא ממשיכה וטוענת שמיד לאחר אותה פנייה שמאלה פנה התובע באופן פתאומי ימינה, לכיוון המדרכה הסמוכה לקניון הנגב, תוך חציית אי תנועה המסומן על הכביש, ותוך פגיעה ברכבה. התובע ביצע את הסטייה החדה כאשר הבחין ברעייתו הממתינה לו בגשם שוטף מחוץ לקניין. הנתבעת מסרה את שמה והטלפון שלה לתובע. יום/יומיים לאחר מכן נמסרו לו כל הפרטים, כך שאין לו על מה שילין.

לכתב ההגנה צרפה הנתבעת תמונה אשר צולמה על ידה מיד לאחר קרות התאונה. תמונה זו מתעדת את הרכבים כפי שנצפו מיד לאחר ההתנגשות. כן צורפה תמונה נוספת של מקום האירוע. במעמד הדיון הוצגו לי תמונות אלו כשהן מודפסות וגם עיינתי בהן בפלאפון של הנתבעת. לאחר העיון בתמונות הרי שאני מסכימה עם הכתוב בכתב ההגנה לפיו: "די לעיין בתמונות שצילמה הנתבעת 3 בסמוך לקרות התאונה כדי להגיע למסקנה המתבקשת כי מי שאחראי לקרות התאונה אינו אלה התובע..". עיון בתמונה מעלה כי רכב הנתבעת מצוי במסלולו, ואילו רכב התובע מצוי בסטייה חדה ימינה, כשהוא נצפה "חותך" מנתיבו בחדות ימינה, לתוך נתיב רכב הנתבעת. בעשותו כן עולה רכב התובע על אי תנועה, הממוקם בין נתיב נסיעתו לבין נתיב נסיעת רכב הנתבעת (ראה מש/1). המדובר באי תנועה המשורטט על הכביש בלבן (כהמשך של אי תנועה פיזי). עיון בתמונות הצומת שהציגה הנתבעת בדיון לבית המשפט ולצד שכנגד, מעלה כי בכיוון נסיעת התובע ישנם שני נתיבים (ראה גם עדות התובע: "יש שני נתיבים שמאלה"), ואילו בכיוון נסיעת הנתבעת ישנו נתיב אחד (ראה עדות הנתבעת: "אני נסעתי בנתיב השתלבות לימין"). סה"כ ישנם שלושה נתיבים ברחוב יצחק בן צבי-בכיוון נסיעת התובע והנתבעת. התובע בעצם נכנס לנתיבה של הנתבעת, תוך שהוא עולה על אי תנועה וחוסם את נתיב נסיעתה. ראו גם מוצג מש/2 – תמונה שעל גביה שרטט התובע בעט אדומה את כיוון נסיעתו. גם משרטוט זה עולה כי התובע "שבר" בחדות ימינה, לתוך נתיב נסיעת הנתבעת. למעלה מהצורך ראה גם תמונת הצומת מ – GOOGLE MAPS - מש/3.

בעדותו בפני הודה התובע כי התכוון לאסוף את אשתו שחיכתה לו מחוץ לקניון. בנסיבות אלו אכן "חתר" התובע להגיע למדרכה בסמוך לקניון הנמצאת מימינו. לכך אוסיף כי אשתו שהייתה עדה לתאונה לא הובאה להעיד בתמיכה לטענות התובע בדבר אשמת הנתבעת לתאונה. כאשר הוצגה לתובע התמונה אשר צולמה בסמוך לתאונה, בה נראה בבירור רכבו כשהוא בסטייה חדה ימינה וכן עומד על אי תנועה, טען כי: "הזוית של הצילום לא נכונה". טענה זו אין לקבל והיא נטענה על דרך הסתם. בהמשך חקירתו גם הודה התובע כי רכבו עלה על אי תנועה וכך העיד: "ש. אתה הסברת שעלית על קו מקווקו, אבל בתמונה רואים במפורש שעלית על אי תנועה? ת. אני עליתי והדבר נשאר בינינו (הדגשה שלי – הח"מ). בנסיבות אלו הרי שהאחריות לקרות התאונה מוטלת כל כולה על התובע.

בכל הנוגע לטענות התובע נגד הנתבעת באשר לאי החלפת פרטים, לא מצאתי שיש בהן כדי להעלות או להוריד, שכן אין מחלוקת שהנתבעת מסרה לתובע מיד עם קרות התאונה, את השם שלה והפלאפון שלה, וכי סמוך לאחר התאונה התקיימה פגישה בין הצדדים במהלכה מסרו הנתבעים לתובע את הפרטים המלאים.