אלוני זהר נ' דמוך

התובעת מבקשת לקבל מהנתבע סך של 13,633 ₪, על פי התחייבותו החוזית כלפיה, לטענתה.

היא מסתמכת על חוזה שאין חולק שנחתם בין הצדדים, שבו שכר הנתבע את שירותי התובעת לעיצוב פנים של הבית אותו בנה באותה עת.

היא מספרת שבשלב מסוים ביקש הנתבע לסיים את ההתקשרות בין הצדדים והיא הסכימה לכך, אך היא דורשת את התמורה המגיעה לה לטענתה על פי החוזה עד למועד בו הסתיימה ההתקשרות.

בכתב ההגנה טוען הנתבע, שהתובעת לא עשתה את עבודתה על פי האמור בחוזה, ומה שעשתה, נעשה בחוסר מקצועיות ובאופן שגרם לנתבע נזק.

הנתבע טוען שהחוזה נוסח על ידי התובעת, והוא לא התעמק בו בשל אמונו בתובעת שהטעתה אותו.

הנתבע טוען, שלו ידע את תנאי ההסכם כפי שהם מתבטאים בתביעה כאן, לא היה מסכים להם.

הוא מספר ששכר את שירותי התובעת לאחר שעבודת האדריכלות הסתיימה והבית עצמו הגיע לשלב של שלד לפני יציקת הגג.

הנתבע מספר כי התמורה הכוללת על פי החוזה, שאמורה הייתה להיות משולמת לתובעת, הייתה בסך 23,500 ₪ בתוספת מע"מ (בסך הכל 27,495 ₪)

הוא מפרט את "אבני הדרך" לתשלום התמורה.