ניזרי נ' עירית חדרה

1.ע"פ כתב האישום, בתאריך 2.12.16, בעת שהתובע החנה את רכבו במפרץ חנייה ברחוב מבצע חירם בחדרה, נפגע רכבו מעץ שגלש מעבר לשפת המדרכה.

לטענת התובע, מחובת הנתבעת – עיריית חדרה – היה לדאוג לכך שהעץ לא יבלוט לשטח הכביש והחנייה, ולחלופין, גם לא הציבה שילוט המתריע על מפגע זה ובכך התרשלה.

התובע תובע את נזקי הרכב בסך 819 ₪, אובדן 2 ימי עבודה בסכום של 3,000 ₪ והוצאות משפט.

2.הנתבעת – עיריית חדרה, בכתב ההגנה, טוענת שאין היא אחראית לנזק וכי לא הפרה כל חובה המוטלת עליה. כן נטען כי אופן גדילת העץ אינו בשליטת העירייה וגם אם כן, אין ביכולתה לפקח על כל העצים בתחומי העיר.

בהמשך כתב ההגנה נטען כי מי שהתרשל הוא התובע כאשר היה אמור להבחין בעץ ובכך שהוא בולט לתחומי הכביש והחנייה וגם אם הנתבעת התרשלה, הרי קיימת רשלנות תורמת של התובע.

3.אכן אין מחלוקת כי העץ מצוי בתחום שיפוטה של הנתבעת וכי מחובת הנתבעת לטפח את העצים הגדלים בתחומה, ובכלל זאת, העצים שנמצאים בסמך לנתיב תחבורה. מתן אפשרות לעץ לנטות לתוך נתיב נסיעה או חנייה הינו מפגע מובהק אשר על הרשות המקומית, האחראית להסדרת חנייה ולעצים בצידי הדרך, לנקוט באמצעים סבירים למנוע את המפגע (ר' תקנה 152 לתקנות התעבורה).

ברור הוא שבליטת עצים במקום ציבורי העלולים להפריע לכלי רכב הינו בגדר מפגע.

בפסקי דין רבים הוטלה אחריות על הרשות המקומית לנזקי רכוש ורכב עקב בליטות עצים לנתיב הנסיעה. (ר' תא"מ (ת"א) 4281-05-13, 42870-01-11, 49938-06-12 ועוד רבים).

4.גם אם אכן קיום עצים בצידי הדרכים הינם תכלית ראויה ובעלת חשיבות, הרי על הרשות המקומית למנוע סיכון קיים, בגין נטיית גזעים לנתיב בו נוסעים כלי רכב או חונים בו.

אין לקבל טענה שהטיית גזע עץ והסיכון הכרוך בכך הוא באחריות הבלעדית של נהג רכב אשר אמור להבחין בכך.

5.אכן מסקנתי היא שהנתבעת אחראית לנזקי התובע וכי התרשלה בכך שלא טיפלה במפגע אך יחד עם זאת, סבור אני שגם התובע עצמו, בעצם נסיעתו לאחור, יכול והיה צריך היה להבחין בגזע העץ הבולט ולכלכל צעדיו בהתאם. יודגש שהמדובר במפגע הנמצא בסמוך למקום מגורי התובע ועל כן היה מודע או צריך היה להיות מודע למפגע זה.

אני מעמיד את רשלנות התובע על שיעור של 40%.