ברויר נ' אבראהים ואח'

התובעת הגישה תביעה כנגד הנתבעים, עקב הפסדים שנגרמו לה, כתוצאה מתאונת דרכים מיום 12/1/17.

עלפי החלטה שניתנה בדיון שהתקיים ביום 23/4/18, הגישה התובעת לתיק בית המשפט, תיעוד לגבי ההפסדים שנגרמו לה. מעיון המסמכים עולה כי מהסכום אותו קיבלה התובעת מחברת הביטוח קוזז סך של 3,201 ₪ וכן נרשם כי יגרם לתובעת הפסד בגין העדר הנחה בשיעור של 538 ₪.

למעשה, אין מחלוקת בין הצדדים לגבי העובדות המלמדות כיצד קרתה התאונה, המחלוקת היא מי אשם בתאונה, על פי העובדות הידועות.

התובעת העידה כי נסעה בנתיב הימני מבין שניים, הפונים שמאלה בצומת הקריון. הנתיב הימני בו נסעה היה חסום עקב רכב שעמד שם, התובעת העידה כי הרמזור היה ירוק, היא הסתכלה במראות , השטח היה פנוי, היא סטתה שמאלה ולאחר מספר שניות שמעה חריקה גדולה והרגישה מכה (עמוד 1 שורות 17-22).

הנתבע העיד כי נסע במסלול השמאלי מבין שני הנתיבים ורצה לפנות שמאלה ואז ראה את התובעת סוטה וחותכת לנתיב שלו, ללא איתות ובפתאומיות, כדי להימנע מהרכב שעמד בנתיב הימני.

דיון והכרעה:

1. לאחר ששמעתי את העדים ועיינתי בתמונות הנזקים מצאתי כי האחריות לתאונה חלה על התובעת ולכן דין התביעה להידחות.

2. התובעת נסעה במסלול הימני וביקשה לסטות למסלול השמאלי, היא העידה כי הסתכלה במראות ולא ראתה את הנתבע. עוד העידה כי הנתבע נסע במהירות, זאת למרות שאישרה כי כלל לא ראתה אותו , מדובר במסקנה ולא בידיעה פוזיטיבית. מעדות הצדדים וגם מהשרטוט ששרטטה התובעת, ניכר כי אם אכן הסתכלה במראות, שדה הראיה לאחור היה פנוי ולכן יכולה הייתה להבחין בנתבע נוסע בנתיב השמאלי או בכל נתיב אחר, גם אם נסע במהירות , וגם אם היה במרחק מה ממנה. מעדותה של התובעת כי לא ראתה את הנתבע, מלמדת, לטעמי, על כי לא שמה ליבה מספיק לרכבים הנוסעים בנתיב השמאלי , קודם שסטתה אליו.

3. כאשר נהג סוטה מנתיב לנתיב, חובת הזהירות לבדוק היטב כי הדרך פנויה, חלה עליו. נסיבות התאונה מלמדות כי התובעת לא הייתה זהירה דיה, לא בחנה את תנאי הדרך קודם לכניסתה לנתיב שמאלי ולכן כך קרתה התאונה.

4. בשים לב לתנאי הדרך, גם אם נסע הנתבע במהירות עצומה, והדבר כלל לא הוכח, יכולה הייתה התובעת לראותו מגיח במהירות, לו הייתה מסתכלת במראה האחורית והצידית, קודם לסטייתה שמאלה.