מנשרי נ' תורגמן ואח'

1.בפני תביעה כספית, בסך 3,000 ₪ (אם כי רק סך של 2,698 ₪ מוסברים במסמכים שצורפו לכתב התביעה), שעניינה נזק שנגרם לרכב התובע, כנטען, כתוצאה מארוע של תאונת דרכים.

2.אין חולק, כי רכב התובע חנה בצד הדרך, במקביל לכביש, וכי מאחוריו חנה רכב מסחרי. אין חולק, כי בכביש נסע באותה עת רכב הנתבעים, נהוג בידי הנתבעת 2, וכי אחד הצמיגים ברכב התפוצץ לפתע, ועקב כך סטה רכב הנתבעים הצידה, ופגע בשני רכבים שחנו בצד הדרך, כשהשני מכלי רכב אלה הוא אותו רכב מסחרי שעמד מאחורי רכב התובע. אין גם חולק, כי לאחר ארוע התאונה היה שבר במגן האחורי של רכב התובע – הוא השבר שאת עלות תיקונו דורש עתה התובע.

3.התובע טוען, כי הרכב המסחרי נהדף קדימה מפגיעת רכב הנתבעים בו, ופגע ברכבו, ואילו הנתבעים טוענים, כי לא היתה הדיפה שכזו, וכי הנזק שבמגן האחורי היה כבר לפני הארוע (הנתבע 1 אף סיפר בעדותו, כי הוא היה ביחסי חברות עם משפחתו של התובע, עד לאותו מועד, וכי הוא זוכר את הנזק המסוים כבר כמה חודשים קודם לארוע התאונה). עוד הם טוענים, כי לאחר התאונה הסיע התובע את רכבו אחורנית, והצמידו אל הרכב המסחרי, כדי לייחס את הנזק המדובר לתאונה המסוימת.

4.יודגש בהקשר זה, כי כתב ההגנה הוא שגרתי למדי, ונראה כי נערך בסיוע מי מאנשי מבטחת רכב הנתבעים, ולא נאמר בו מילה וחצי מילה אודות נזק קודם, אודות הזזת הרכב אחורנית, או אודות היכרות הנתבעים עם התובע, משפחתו, או רכבו.

5.טענה נוספת שבפי הנתבעים היא, כי בכל מקרה אין לראותם אחראים לנזקים שנגרמו באותו ארוע (לכל כלי הרכב המעורבים), זאת לאור היות התפוצצות הצמיג בבחינת גורם זר מתערב, אשר לא ניתן לייחס להם אחריות לתוצאותיו. הם מצביעים על כך, שהרכב עבר מבחן רישוי שנתי חודש אחד בלבד קודם לתאונה, ובו נבדקה גם תקינות הצמיגים.

6.עוד יודגש, כי לא הוזמנו להעיד נהג הרכב המסחרי, וכן שני נוסעים נוספים ברכב הנתבעים, שהם אחות הנתבעת 2 ובעלה של האחות. מאידך, הוגשו תמונות המראות את רכב הנתבעים כשחזיתו נעוצה בחלקו האחורי של הרכב המסחרי, והמראות בנוסף גם את רכב התובע, כשהרכב המסחרי צמוד אליו מאחור.

7.במשפט האזרחי, על תובע להוכיח כי גרסתו מסתברת, ולו במקצת, יותר מאשר גרסת הנתבע, כדי שגרסתו תתקבל, ואני סבור שבמקרה זה עלה בידי התובע לעמוד בנטל זה. כפי שנראה, אני גם סבור שנסיבות התפוצצות הצמיג, ככל שאלה הוכחו בהליך שבפני, אינן פוטרות את הנתבעים מאחריות.

8.גרסתו של התובע היא פשוטה, והיא נתמכה בעדותו וגם בתמונות מזירת הארוע. אלמלי הטענות החמורות של הנתבעים, המייחסים לתובע מעשה של תרמית, לא היה ספק שהיה מקום לאמץ את גרסת התובע.

9.אלא, שטענות אלה של הנתבעים טעונות הוכחה, והנטל להוכיחן הוא עליהם – וכבר נפסק להלכה, כי טענות מסוג כזה של תרמית יש להוכיח ברמת וודאות גבוהה יותר מאשר טענות "רגילות", לגביהן מספיק בהכרעת מאזן ההסתברות. איני סבור שעלה בידם לעמוד במטלה זו.