ת"ק 49011-03-17 זיסמן נ' אלבר ציי רכב (ר.צ.) בע"מ ואח'

בתאריך 12.6.15 חנה רכבו של התובע מסוג מאזדה מס' רישוי 4765859 בחניה בבית אורן (להלן: "הרכב"). נתבע 2, עת שנסע ברכבו אחורנית, פגע במאזדה (להלן: "התאונה").

בין הצדדים אין מחלוקת לגבי האחריות לתאונה, אלא המחלוקת היא לגבי גובה הנזק.

לטענת הנתבעים, כתוצאה מהתאונה נגרם נזק קל בדלת אחורית שמאלית של הרכב ותו לא.

בתאריך 4.2.16, בחלוף כ- 8 חודשים, נבדק הרכב על ידי שמאי מטעמו של התובע, מר אביהו רפפורט, ובתאריך 29.7.16 הוא ערך את חוות הדעת המצורפת לכתב התביעה (להלן: "חוות הדעת"). בחוות הדעת נקבע כי לרכב נגרם נזק בסך 7781 ₪.

בהתאם לחוות הדעת הרכב עבר אירוע תאונתי בחלקו השמאלי אחורי וכי "לצורך תיקון הרכב היה צורך בתיקון /יישור/חימום ומתיחת החלקים הבאים: כנף אחורית שמאלית; ... וכל החלפים המופיעים בסעיף החלקים, ניזוקו מעבר לאפשרות תיקון והיה קיים צורך בהחלפתם" ואכן בהתאם לחוות הדעת הוחלפה דלת אחורית שמאלית של הרכב. (עמ' 1 לחוות הדעת).

בתאריך 5.12.16 העביר התובע דרישה לתשלום פיצוי לנתבעת 1, שהיא המבטחת של הנתבע 2. הדרישה לפיצוי כללה תשלום בגין הנזק הישיר בסך 7781 ₪ ותשלום בגין שכ"ט שמאי בסך 819 ₪ , סה"כ סכום של 8600 ₪.

בתאריך 15.12.16 החזירה נתבעת 1 תשובה לתובע לפיה הוחלט לפצות אותו בגין נזק לדלת בלבד וזאת בסך 4,212 ₪ (סך 3,627 ₪ בגין נזק ישיר וסך 585 ₪ בגין שכ"ט שמאי) , מכאן התביעה להפרשים.

בכתב ההגנה נטען על ידי הנתבעים כי הנזק שנגרם לרכב במהלך התאונה הינו נזק קל וכי הנזקים המתוארים בחוות הדעת לא נגרמו כתוצאה מהתאונה. עוד צוין כי השמאי שערך את חוות הדעת בדק את הרכב בחלוף 8 חודשים ממועד קרות התאונה, דבר המביא לניתוק הקשר הסיבתי בין הנזקים שנמצאו לבין התאונה.

בתאריך 21.6.17 התקיים דיון בפני, במהלכו הציגו התובע ונתבע 1 תמונות, בהן מתועד הרכב בסמוך לאחר התואנה, מהן ניתן לראות כי ישנה פגיעה בדלת אחורית שמאלית של הרכב. הנתבע 2 אישר כי הנזק הנראה בתמונות שהוצגו בבית המשפט – זהו הנזק שנגרם לרכב כתוצאה מהתאונה (פרוטוקול עמ' 1 ש' 26-27; עמ' 2 ש' 2-3; ש' 35).

בנוסף, בנתבע 2 הציג במהלך הדיון על גבי הטלפון הסלולארי התכתבות בינו לבית התובע לפיה בסמוך לתאונה הרכב נבדק במוסך, והועברה הצעת מחיר לתיקון הרכב על סך 700 ₪ (פרוטוקול עמ' 2 ש' 6-7). התובע לא הכחיש את ההתכתבות שהוצגה ולא הכחישכי העביר לנתבע 2 הצעת מחיר לתיקון הרכב על סך 700 ₪, אך טען כי דובר במוסך, אליו הפנתה אותו אימו של הנתבע 2 (פרוטוקול עמ' 2 ש' 10-11).

לשאלת בית המשפט מדוע הרכב נבדק לראשונה בחלוף 8 חודשים מקרות התאונה השיב התובע כי לא "יצא לו להתעסק בזה" (פרוטוקול עמ' 1 ש' 21-22).