ת"ק 4889-12-15 ויצמן נ' דן ליס-א-קאר 1988 (טרייד אין) בע"מ

התובע רכש מכונית מאת הנתבעת ביום 20.10.2015. הייתה זו מכונית מדגם קיה פיקנטו, שלא נסעה, ונרכשה מן הנתבעת באמצעות חוזה שבכתב.

לטענת התובע, רכש את הרכב כי הובטח לו שיקבל כתוספת לרכב מערכת בטיחות מובילאיי, בשווי של כ-3,000 ש"ח.

הנתבעת טוענת בכתב הגנתה את הדברים הבאים: "במעמד ביצוע העסקה נמסר לתובע כי הרכב יגיע עם מערכת מובילאיי, וזאת בהתאם להטבה מהיבואן [...] ביום 21.10.2015, למחרת ביצוע העסקה, ולאחר קבלת הרכב מהיבואן בסניף הנתבעת, פנה נציג המכירה לבדיקת הרכב וגילה כי הרכב הגיע ללא המערכת".

בכתב ההגנה מודגש כי המערכת לא הייתה חלק מתנאי העסקה, לא צוינה בהסכם הרכישה שבכתב, ואין מחלוקת כי למחרת חתימת החוזה הוצע לתובע לחזור בו מן העסקה, אך הוא עמד על אכיפתה של העסקה, שילם את היתרה, וקיבל לידיו את הרכב, תוך שהוא מדגיש כי הוא עומד על קבלת המערכת מאת הנתבעת.

בעדותו מסר התובע כי הובטחה לו המערכת ביחד עם הרכב, ומשום כך רכש את הרכב, וכי לאחר שהוצע לו לחזור בו מן העסקה רצה להמשיך בה ולממש את זכותו החוזית.

בעדותו מסר נציג הנתבעת כי דיבר עם התובע בעת המשא-ומתן על המערכת, אבל אמר לו שייתכן שהמערכת תותקן, והדבר תלוי ביבואן. עוד ציין כי שני משלוחים קודמים של הדגם האמור הגיעו כשבהם מותקנת המערכת, ללא תוספת תשלום.

כעולה מכתב ההגנה ומהעדות, יצר המוכר את הרושם כי הצרכן יזכה ב"פרס או בהטבה אחרת", כאמור בסעיף 3(9) לחוק הגנת הצרכן, התשמ"א–1981.

בכתב ההגנה נאמר הדבר במפורש, כי דובר על כך שהמערכת מסופקת כהטבת יבואן, ואף בעדות נציג המכירות הודה הנציג כי דיבר על המערכת באוזני התובע, אך אמר כי "ייתכן ותגיע", אלא שמתיאור התנהגותו לאחר מכן, עולה כי הופתע שהמערכת לא הגיעה, וניסה בכל זאת לספק את המערכת ללקוח.

עדות התובע מתיישבת יותר, הן עם נוסח כתב ההגנה, והן עם העובדה שכול הצדדים מודים שעניין המובילאיי נזכר במפורש בעת המשא-ומתן, ודי בכך כדי להוכיח את התנאי בסעיף 3(9) הנ"ל.