ת"ק 48889-02-14 פולין נ' שכטר ואח'

בפניי תביעת התובע לתשלום הפרשים בין הסכום, שדרש מהנתבעים, לבין הסכום, הנמוך יותר, שקיבל מהנתבעת בהסכמתה.

אין חולק כי התובע והנתבע מס' 1 היו מעורבים בתאונת דרכים קלה. הנתבע מס' 1, המבוטח אצל הנתבעת מס' 2 בביטוח מקיף, פגע ברכב התובע מאחור, וגרם לו נזק בחלק האחורי-ימני של רכבו. אין מחלוקת על האחריות לתאונה, אלא על גובה הנזק במישורים הבאים: הערכת שעות העבודה במוסך (הפרש בסך 1,207 ₪), שווי הרכב לצורך חישוב ירידת ערך (הפרש בסך 467 ₪), והשכרת רכב חליפי (בעלות 295 ₪).

בכתב התביעה כלל התובע גם הוצאות התייצבות העדים מטעמו, השמאי שגיא דן ומנהל המוסך בסך 1,180 ₪ לכל אחד.

מטעם התובע הוגשה חוות דעת השמאי שגיא מיום 16/10/13 והבהרה מיום 5/1/14. כן הוגשו הצ'ק ששלחה הנתבעת לתובע מיום 18/12/13 וכתב קבלה ושחרור, מהם עולה כי הנתבעת מס' 2 שילמה לתובע את הסכום 8,585.62 ₪ לפי הפירוט: 7,224 ₪ בגין הנזק לרכב (במקום 8,428 ₪), 944 ₪ בגין שכ"ט שמאי (מלוא הסכום), 426 ₪ ירידת ערך בשיעור 1.5% (במקום 892 ₪ לפי 2.5%) והפרשי הצמדה שליליים בסך 8.38 ₪. צורפו אישור אי הגשת תביעה, הודעה על תאונת דרכים, חשבון עסקה של השמאי שגיא, חשבונית מוסך ע"ס 8,723 ₪, (הכוללת חיוב בסך 250 ₪ לפני מע"מ בגין רכב חליפי), צילום רשיון רכב, וחוות דעת נגדית של השמאי גיא בן שושן.

הנתבעת התגוננה רק בעניין גובה הנזק, תוך הפנייה לחוות דעת השמאי בן שושן. הנתבעת התנגדה לתשלום עבור עבודות הפחחות בשיעור 12 שעות עבודה וטענה כי די היה ב-8 שעות עבודה. כן טענה כי אושרה שלא לצורך צביעה מלאה של ארבעה חלקים, כאשר היה נזק קודם ומדובר בהטבה ולא בהשבה לקדמות, וכי עקב פגיעות קודמות ברכב שלא מהתאונה הנדונה אושרה הפגיעה בפח האחורי בפינה של הכנף. עוד נטען כי ערך הרכב הוערך לא נכון ולא בוצעה הפחתה עקב בעלות חברת השכרה. הנתבעת טענה כי ההוצאות עבור שכר עדים ורכב חלופי לא הוכחו ונועדו ל"נפח את התביעה".

בדיון חזרו הצדדים על טענותיהם, כאשר התובע לא תרם דבר משלו, אלא השמאי מטעמו ניהל את הדיון. גם הנתבע מס' 1 שוחרר מהתייצבות. העידו שני השמאים ובעל המוסך, א.מ. מוקד הרכב חיפה בע"מ, בו תוקן הרכב.

השמאי מטעם התובע בדק את הרכב לפני התיקון ובמהלכו והשמאי מטעם הנתבעת רק לאחר התיקון.

ההבדלים בחוות הדעת הינם, כדלהלן: