ת"ק 48833-07-15 ימין נ' הררי ואח'

בפני תביעה קטנה, בסך 8,078 ₪, לפיצוי התובע בגין נזקים שנגרמו בתאונת דרכים, אשר ארעה ב- 23.12.14, בדרך איילון.

לפי התביעה, נסע התובע בדרך הנ"ל, בנתיב השמאלי, כאשר לפתע סטה לנתיבו הנתבע 1, באופן שקיצר את מרחק הבלימה שלו. כתוצאה מהאמור, נבצר מהתובע למנוע את התנגשות הרכבים, פגע ברכב הנתבע 1 ונגרמו לו נזקים.

התובע הוסיף, כי הנתבעת 2 שנסעה אחריו, לא שמרה על מרחק בלימה מספק, ופגעה ברכבו מאחור.

עוד ציין, כי באירוע, פגע רכב הנתבעת 4 ברכב הנתבעת 2.

עפ"י חוו"ד השמאי, שצורפה לכתב התביעה, הנזק לתובע (בניכוי שווי השרידים) בתוספת שכ"ט שמאי ועלות כוללת מחמת נסיעות, אבדן זמן, טרחה ועגמת נפש הוא סכום התביעה הנ"ל.

הנתבע 1 הכחיש את המיוחס לו. לשיטתו, התובע עצר בנתיבו מסיבה לא ידועה ועיכב את כל התנועה. בנסיבות אלה, סטה הנתבע 1 לנתיב השמאלי בבטחה. לאחר זמן מה, פגע בו התובע מאחור.

הנתבעת 2, והמבטחת הנתבעת 3, טענו כי עם בלימת התובע, עצרה הנתבעת 2 את רכבה. אולם, כתוצאה מפגיעת רכב הנתבעת 4, נהדפה לעבר רכב התובע.

הנתבעים 4 ו- 5, טענו בכתב הגנתם, שהאחריות לתאונת השרשרת רובצת לפתחו של הנתבע 1, אשר סטה ממסלולו לנתיב התובע, גרם לתובע לפגוע בו. כתוצאה מכך, בלם התובע, הנתבעת 2 פגעה בו. רק לאחר מכן, פגע הנתבע 4 ברכב הנתבעת 2, מבלי שגרם להדיפתו.

לאחר ששמעתי את עדויות הנהגים המעורבים בתאונה, עיינתי בכתבי הטענות ובסיכומים שהוגשו (למעט של הנתבעים 2-3 שלא הוגשו עד כה), להלן החלטתי:-

אחריות הנתבע 1