ת"ק 48832-04-13 ממן נ' גריגורייב ואח'

בפניי בקשה לעיכוב ביצוע פסק הדין שניתן על ידי ביום 23.10.14 (להלן: "הבקשה").

מדובר בתביעה כספית, בה טענה התובעת כי קנתה דירה מהנתבעים, בה התגלו ליקויים משמעותיים, שחייבו אותה לבצע תיקונים בעלות כספית ניכרת.

לאחר בחינה של הדברים חייבתי את הנתבעים לשלם לתובעת נזקים בשיעור של 16,700 ₪. כמו כן חייבתי את הנתבעים לשלם לתובעת הוצאות משפט כדלקמן: שכר טרחת השמאי ששולם במסגרת חוות הדעת בסך של 1,500 ₪, 500 ₪ בגין הופעתו של השמאי בבית המשפט וכן הוצאות בגין התייצבות לשתי ישיבות בסך של 300 ₪.

להלן יפורטו טענות הנתבעים/המבקשים בבקשה:

1. לטענת הנתבעים, הגישו על פסק דיני בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי ביום 16.11.14, במסגרתו עתרו לביטולו של פסק הדין.

2. הנתבעים סבורים, כי התובעת לא פעלה כבעלת דין הגונה וסבירה, ואף נצלה את היותם עולים חדשים, שהשפה העברית לא שזורה בפיהם, והחליטה לממן את השיפוצים בממכר על חשבונם.

3. לטענת הנתבעים, מאזן הנוחות נוטה לטובתם, מאחר ובית המשפט טרם דן בטענות המבקשים לגופן והם לא קיבלו את יומם בבית המשפט. הנתבעים מסבירים, כי עמדתם לא נשמעה, מאחר וכאמור הינם עולים חדשים ואינם דוברי השפה העברית על בוריה. עוד נטען, כי ללא עיכוב ביצוע פסק הדין, הנתבעים יצטרכו לשלם כספים לתובעת בסכומים שלא יוכלו לעמוד בהם, דבר שיגרום לקריסתם הכלכלית ואף החמרה במצבם הנפשי.

4. הנתבעים טוענים, כי סיכויי הצלחתם בערעור טובים, ובבואו של בית המשפט לבחונם, די לו אם יגיע למסקנה כי טענות הערעורף על פניהן, אינן משוללות יסוד. הנתבעים מסבירים, כי הם תומכים את טענותיהם בערעור בראיות מוצקות ובהלכות שונות ועל כן עומדים בנטל להוכיח כי הערעור אינו משולל יסוד.

    

   להלן יפורטו טענות התובעת/המשיבה בתגובתה לבקשה: