ת"ק 48800-01-17 בקסטר נ' רוזינגר

לפניי תביעה שהוגשה לבית המשפט לתביעות קטנות. עניינה של התביעה: עסקה למכירת רהיטים שנערכה בין הצדדים בשנת 2016.

קיימתי שני דיונים בתיק זה – הראשון בתאריך 9.8.2017, השני היום. בדיון הראשון גובשה הסכמה דיונית בין הצדדים (כמפורט בפרוטוקול), ובעקבות זאת סיפק הנתבע לתובעת שולחן וכסאות חדשים. אלא שמסתבר, כי עדיין נותרה מחלוקת – מצומצמת יותר – המתמקדת בכיסאות; לטענת התובעת, גם כעת הכיסאות אינם תואמים, מבחינת סוג העץ והגוון, את יתר הרהיטים שסופקו.

לאחר ששמעתי את הצדדים ועיינתי בכתבי הטענות, בתמונות שהוצגו לעיוני וביתר המסמכים, נחה דעתי כי יש לקבל את טענתה של התובעת בכל הנוגע לכיסאות. אנמק את מסקנתי באופן תמציתי, כמצוות התקנות (תקנה 15(ב) לתקנות שיפוט בתביעות קטנות (סדרי דין), התשל"ז-1976).

התובעת הזמינה את הרהיטים בשתי פעימות: הזמנה ראשונה (מזנון וויטרינה) בתאריך 20.10.2016, והזמנה שנייה (שולחן אוכל וששה כסאות) בתאריך 22.10.2016. לפי התרשמותי לאחר שמיעת הצדדים, נושא ההתאמה בין כל הרהיטים שנרכשו היה חלק מהותי מן ההתקשרות, והדבר אף בא לידי ביטוי בטופס ההזמנה מיום 22.10.2016, שם נכתב לגבי שתי ההזמנות: "4866 + 4862 ביחד אותו גוון מעגוני [כך במקור] טבעי לקה משי 80%". שוכנעתי, כי לתובעת היה חשוב עד-מאוד כי תהיה התאמה מלאה בגוון של כל הרהיטים, וכי הדבר היה חלק מן ההסכם בין הצדדים.

בפועל, השתכנעתי כי גם לאחר שהתובע החליף את הכיסאות בעקבות הדיון הקודם – וכעת הם בגוון בהיר יותר – עדיין נותר הבדל-גוון בינם לבין השולחן. לא מדובר בהבדל זניח. הדבר אף עולה מעיון בתמונות שצורפו (ראו בעיקר תמונה שסומנה במ/2). יתכן, כי מכיוון שהכיסאות מיובאים מאיטליה ועשויים "עץ בוק בצבע מהגוני", לעומת יתר הרהיטים המיוצרים על-ידי הנתבע ועשויים עץ מהגוני, קיים קושי להגיע להתאמה מלאה וליצור סט מושלם. אך עובדה זו אינה מעניינה של התובעת, ובהיעדר אפשרות לספק לה כסאות התואמים באופן מלא את השולחן – בהתאם להסכם – זכאית היא לביטול חלק זה של העסקה ולהשבת התמורה ששולמה.

איני רואה להרחיב לגבי עניינים נוספים שעלו, שאין בהם כדי לשנות מן התוצאה. הגעתי לכלל מסקנה, כי על-פי הוראות הדין (ובפרט חוק המכר, התשכ"ח-1968 וחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), התשל"א-1970), יש לחייב את הנתבע להשיב לתובעת את הסכום ששילמה עבור הכיסאות - סך של 6,000 ₪ - וזאת בכפוף להחזרת הכיסאות לידיו, הכול בתוך 30 ימים. לא מצאתי מקום למתן סעד נוסף על-פי החומר שלפניי.

למען הסר ספק, איני מתעלם מן העובדה שהנתבע עשה מאמץ להחליף את המוצרים כך שיהיו לשביעות רצונה של התובעת, אולם כאמור – בסופו של יום התוצאה המשפטית היא כמפורט לעיל.

במכלול הנסיבות, יישא הנתבע בהוצאות התובעת בסך של 300 ₪.

ניתן להגיש בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי בתוך 15 ימים.