ת"ק 48766-02-14 שלום נ' נופש לאב בע"מ

בתאריך 27.11.13 הזמינה התובעת אצל הנתבעת וילת אירוח ללילה אחד (19.12.13-20.12.13)

עבור 12 איש, תמורת סכום כולל של 3,000 ₪ (ר' אישור ההזמנה).

בעתירתה לחיוב הנתבעת בתשלום פיצוי בסך 6,000 ₪, מעלה התובעת את הטענות כדלקמן:

• בהגיעם אל הוילה הסתבר לה ולחבריה כי נותר בה לכלוך משהות האורחים שהיו בה לפניהם, כי בתחתית הבריכה בחצר היו שאריות פחם וירוקת והיא לא היתה מחוממת כמובטח (אלא רק מקורה) וכי בוילה עצמה לא היה מקום לינה מספיק ל-12 האורחים אלא ל- 10 בלבד ואף לא היה בה די מקום ישיבה ליד שולחן האוכל, אלא רק לאחר הכנסת שולחן ביליארד כבד מבחוץ לצורך זה (ר' בתצלום ת/2). 

• מיד לאחר כניסת אחד מחברי הקבוצה אל הג'קוזי שבתוך הוילה, בעת הפעלת ברז המים, נפלה עליו לבנת חיפוי של קיר האמבטיה. אחד ממנהלי הוילה אשר הגיע בעקבות קריאת התובעת וחבריה, הצהיר כי "יסדר את זה", הלך וחזר בסופו של דבר ללא כלי עבודה, ובסופו של דבר "פתר את הבעיה" בעצמו בהסרת שורת לבנים שלמה מקיר האמבטיה באופן שלימד על כך שאלה כלל לא היו מודבקות אל הקיר קודם לכן (ר' התצלום ת/1).

• משהחלו חברי הקבוצה לארוז את חפציהם ובקשו לעזוב את הוילה בשל מצבה המתואר לעיל, איים עליהם אחד ממנהליה באמרו לתובעת כי כדאי לה לחזור משום שהיא אישרה בחתימתה שאם תבטל את העסקה בטווח של 72 שעות לפני מועד ההגעה ניתן יהיה לגבות ממנה את סכום העסקה המלא באמצעות כרטיס האשראי שלה שפרטיו הושארו אצלו לבטחון.  

• לאחר שהתובעת הסבירה מדוע היא וחבריה אינם מעוניינים להשאר במקום שנראה להם לא נקי, בלתי בטיחותי וכזה שאינו יכול לאכלס את כולם, הבטיח אותו מנהל כי יפחית מסכום העסקה הכולל סך של 600 ₪ וגם יביא להם את בקבוק היין שהובטח במסגרת העסקה ולא הובא קודם לכן. בצר להם – כך לטענת התובעת, הסכימו היא וחבריה להישאר במקום, שילמו למנהל סך של 2,400 ₪ במזומן והצטופפו בוילה כששניים מהם נאלצו לישון על ספה ולא על מיטה כפי שהובטח להם מראש.

• במהלך החודש העוקב – ינואר 2014, בעקבות חסימת האפשרות לשימוש בכרטיס האשראי שלה, הסתבר לתובעת כי הנתבעת חייבה את הכרטיס בסך של 3,000 ₪ וזאת בנוסף ועל אף התשלום המזומן ששולם לה כאמור (ר' החיוב מיום 19.12.13). סכום זה הוחזר לה על ידי הנתבעת בעקבות פניותיה הרבות אליה, רק ב- 15.2.14, כך שבמשך הזמן שחלף מאז החיוב ועד הזיכוי היא היתה מנועה מלעשות שימוש בכרטיס האשראי ובחשבון הבנק שלה ונאלצה ליטול הלוואה בסך של 3,000 ₪  (ר' המסמכים שצורפו לכתב התביעה).   

   

  הנתבעת טוענת להגנתה כי מתחם האירוח נמסר לתובעת וחבריה כשהוא נקי ומסודר וכי לבנת החיפוי נפלה "רק בחלוף שעה וחצי לכל הפחות לאחר השתוללות התובעת וחבריה וכתוצאה ישירה מכך". בכל הנוגע לחיוב כרטיס האשראי במקביל לתשלום שהתקבל במזומן, טוענת הנתבעת כי מבחינתה מדובר היה בביטול בלתי מוצדק של התובעת את הזמנתה ולכן חויב כרטיס האשראי שלה ברגע שהיא הודיעה על החלטתה לעזוב. עוד טוענת הנתבעת שמיד לאחר מכן, לכשיושרו ההדורים, נאמר לתובעת כי נשלחה אל חברת האשראי הודעה בדבר ביטול החיוב.

   

  בהתייחסותה אל טענות הנתבעת בדבר התנהגותם הפרועה של חבריה, אמרה התובעת: "אני לא