סדן נ' פולק ואח'

בשנת 1979 נפטר בנו של התובע, שהיה בשעתו בן 13, בנסיבות טרגיות בתאונה ביתית.

על פי גרסת התובע בסמוך לאחר מועד פטירתו של הבן נטע בצמוד לחלקת הקבר, משני צידיה, שני עצים, האחד עץ ברוש והשני עץ ארוקאריה. עוד על פי גרסת התובע, בשנת 1986 נכרת עץ הברוש על ידי הנתבעת 2 או מי מטעמה ואילו העץ הנוסף נותר עומד במקומו והיסף לגדול ולצמוח משך עשרות שנים ולגובה רב. בחלוף קרוב לשלושים שנים נוספות, בשנת 2013, כרתו הנתבעים או מי מטעמם גם את העץ השני.

עניינה של התביעה שלפניי בטענת התובע לנזק כספי ולמפח נפש שנגרמו לו כתוצאה מכריתת עץ הארוקאריה, בשנת 2013, ע"י הנתבעים. לטענת התובע העץ נכרת ללא רישיון כריתה מאת פקיד היערות העירוני ובניגוד לחוק וכן ללא ידיעתו ושלא בהסכמתו.

מנגד, טענו הנתבעים כי על ידי התובע ניטע עץ אחד בלבד, אשר נכרת כבר בשנת 1986 וזאת נוכח טענות משפחה של מנוח שנקבר בקבר הסמוך לחלקת קברו של בן התובע. הנתבעים מכחישים קיומו של עץ נוסף, אם כי מאשרים שבשנת 2013 בוצעו כריתות של עצים בשטח בית העלמין. לטענת הנתבעים, אף אחד מאותם עצים שנכרתו בשנת 2013 לא ניטע על ידי התובע ולא היה צמוד לחלקת קבר בנו המנוח.

במסגרת הדיון שנערך לפניי, שמעתי את עדות התובע ואת עדות הנתבע 1 המשמש גם מנכ"ל הנתבעת 2 ועפ"י עדותו אף טיפל באופן אישי בנושא כריתת העצים, עיינתי בכתבי הטענות ובמסמכים שצורפו להם ולאחר האמור נחה דעתי כי עלה בידי התובע להוכיח, במאזן ההסתברויות, את עילת תביעתו. ולהלן נימוקיי:

התובע העיד לפניי. מצאתי את עדותו כנה ומהימנה וככזו העולה בקנה אחד עם יתר הראיות שהונחו לנגד עיני. ויובהר, כי פרט לעדותו של התובע וכתימוכין לה, הוצגו לפני ביהמ"ש, מכתב שנשלח על ידי ב"כ התובע אל עירית רחובות, בחודש יוני 2013, המתייחס לאירוע כריתת העץ הספציפי נשוא כתב התביעה, כמו גם מכתב מאת ממונה על התביעות במשרד החקלאות המופנה לתובע, שעניינו גם כן אירוע כריתת העץ. במסגרת מכתב הממונה, אף צוין כי הוטלו קנסות מנהליים על גורמים בנתבעת 2 ובהם הנתבע 1, בגין אותו אירוע ובעקבות תלונתו של התובע. לדידי, יש במכתבים האמורים בכדי לחזק טענת התובע כי אכן אירע אירוע כריתת העץ בשנת 2013, כי האירוע היה קשור ישירות לתובע ואף נחקר כתוצאה מתלונתו, כי נמצא שהעץ נכרת ללא רישיון כריתה ואף כי ננקטו אמצעי ענישה מנהליים על ידי הרשויות בגין אירוע זה.

הנתבעים אישרו, כאמור, את עצם פעולת הנטיעה על ידי התובע בצמוד לחלקת הקבר. עוד אישרו את פעולת הכריתה שבוצעה על ידם, אך טענו כי אין מדובר באותו העץ וכי למעשה מדובר באירוע אחר שהתרחש עשרות שנים קודם למועד המצוין בכתב התביעה והוא נעשה מטעמים שבדין.

טענה זו הינה למעשה טענת "הודאה והדחה" המעבירה את נטל הראיה המישני לכתפי הנתבעים.

שעה שעלה בידי התובע להרים נטל ראשוני באמצעות עדותו והמכתבים שפורטו לעיל והואיל והנתבעים מאשרים את העובדות העיקריות שבגרסת התובע, אולם טוענים טענות הדחה, מועבר אל כתפיהם הנטל להוכיח כי אכן מדובר באירוע שונה.