ת"ק 48573-06-15 קטר ואח' נ' מר אלון דוידי ואח'

התובענות שבכותרת עניינן בטענת התובעים לקיפוחם כסטודנטים בשל הצבת קריטריונים לקבלת מלגה, המנוגדים למובטח מראש, ולהפרת הבטחה שלטונית בנושא זה.

הנתבעים עתרו בבקשות לסילוק התובענות כנגדם על הסף, הן בהעדר כל עילה ויריבות המופנות כנגדם באופן אישי, והן בהעדר התאמת הנושא לדיון במסגרתו של בית המשפט לתביעות קטנות. כבקשה חלופית עתרו הנתבעים 2 ו-3 להתיר ייצוגם בהליך.

על אף שטענות ובקשות הנתבעים הועברו לקבלת תגובת התובעים, זו לא נמסרה, מלבד הגשת עמדת התובעת 1 בת"ק 48573-06-15, בנוגע לבקשת הנתבע 3 לייצוגו בידי עו"ד, במסגרתה התנגדה לייצוג אך לא ניתנה כל עמדה בשאלת הסילוק על הסף.

למעשה די בכך בכדי להיעתר לבקשות הנתבעים, ואולם אף לגופן דין הבקשות לסילוק התובענות על הסף להתקבל, הן מחמת העדר כל יסוד להגשת התביעות כנגד הנתבעים באופן אישי והן מחמת מורכבות הטענה בדבר קיומה של הבטחה שלטונית, שבירורה מחייב קיום הליך החורג לאין ערוך מדיון במסגרת בית המשפט לתביעות קטנות.

עוד בכתבי התביעה מציינים התובעים מפורשות כי עיריית שדרות פרסמה את המודעה הקוראת לכלל הסטודנטים לבקש מלגה, וזאת בסיוע של הסוכנות היהודית.

התובעים מלינים על הצבת קריטריונים שלא נמסר עליהם דבר מראש, ואולם ברור הוא כי מדובר בקריטריונים שהציבו העירייה ו/או הסוכנות היהודית, בכובעם כגופים מעניקי מלגות, ולא הנתבעים בעצמם.

ר' בעניין זה האמור בכתבי התביעה לפיו העיריה הגיבה ומסרה כי הקריטריונים מנוהלים ע"י הסוכנות – באמצעות ועדת מלגות של הסוכנות.

לא מדובר אפוא בחלוקת כספים אישית ע"י ממלאי התפקידים שנתבעו, אלא בהשגות התובעים על קביעת הרשות והסוכנות כגופים ציבוריים, ולא נראית כל עילה אישית כנגד הנתבעים הראויה לדיון במסגרת זו.

אף לו דובר בטענה להבטחה שלטונית, ולא שוכנעתי כי הונחה תשתית מספקת לכך, ממילא אין המדובר בחיוב בו יחויב אישית ראש הרשות, כי אם הרשות עצמה. מכל מקום, וודאי שאין מקום לדון בטענה מסוג זה במסגרת דיון בתביעה קטנה. אף כי התובעים רשאים למצות מלוא זכויותיהם על פי כל דין, הרי שבמקרה זה עליהם לעשות כן ע"י הגשת תובענה מתאימה שתתברר במסגרת הנכונה, בבית משפט השלום.