ת"ק 48398-12-15 סיאג נ' שלו

בפני תביעת התובע לפיצוי כספי בסך 9,120 ₪ הנובעת מן האירוע במהלכו הוציא את בנו מגן הילדים שמפעילה הנתבעת והופסקה ההתקשרות ביניהם.

עיקרי טענות התובע –

בין הצדדים לא נחתם חוזה המסדיר את תנאי ההתקשרות טרם הרשמת הילד לגן ואף לא דובר עימם על "חוקי הגן" טרם מסירת השיקים עבור ההתקשרות לנתבעת.

שעות הפעילות של הגן בעת ההרשמה היו בין 7:00 ל-17:00 והתובע ואשתו הקפידו עליהן ואף נמנעו מלשלוח את בנם לגן כשהוא חולה.

ביום 26.10.15 – למחרת יום בו התרחשה הפסקת חשמל במשך זמן ניכר עקב מזג אויר סוער, במהלכה הם לא נתבקשו לבא לקחת את הילד, הודיעה לפתע הנתבעת לתובע ואשתו כי עליהם להוציא את הילד מהגן עד סוף השבוע באופן סופי לאחר שטענה כי לא באו להוציא את בנם בניגוד לדרישתה בעת הפסקת החשמל יום קודם לכן בשונה מהאופן בו פעלו יתר ההורים בגן.

התובע הוציא את הילד בו ביום מן הגן ולא החזירו שוב לאותו גן ולדבריו פעל כך מאחר שבצל המחלוקת לא רצה להותיר את הילד עוד בגן מחשש שיגרם לו נזק.

משדרש, במעמד הוצאת הילד מן הגן, לקבל את השיקים הדחויים עבור יתר השנה סרבה לכך הנתבעת, הציעה לו לבטל את יתר השיקים במקום להשיבם לידיו ואף סרבה להשיב לו את התשלום אשר נפרע באמצעות השיק של חודש נובמבר.

יצויין כי התובע הקליט שיחה זו בין הצדדים, ואת תמלילה – שערך בעצמו – צרף לכתב התביעה.

לגרסתו, פנה התובע אל מנהל ארגון עוגנים, המפקח על גנים ותינוקיות, והציג בפניו את העובדות דלעיל והלה אישר כי הוא זכאי לקבל את השיקים ואף הציע לו לקבלם על אתר, אולם התובע טען כי הוא בעבודה.

אז הציע מנהל הארגון להתקשר אל הנתבעת לתאם עימה מועד להשבת השיקים והציע לתובע שיתקשר אליו ב-17:00.

התובע שלא התקשר שוב הגיע אל הנתבעת בסביבות השעה 18:00 אך זו סרבה לפגוש אותו מחוץ לשעות העבודה ולא השיבה לידיו עד היום את השיקים.

בנסיבות אלה, טוען התובע, כי נגרמו לו הנזקים הבאים – לא הוחזרו לו השיקים הדחויים שמסר עבור יתרת שנת הלימודים בגן, הוא חוייב שלא כדין בתשלום עבור חודש נובמבר בו כלל לא שהה הילד בגן, לא הושב לו התשלום בסך 400 ₪ עבור הביטוח לילד ששילם במועד ההרשמה, הוא נאלץ לבטל שיקים וחוייב של כדין בשל כך בעמלה בסך 30 ₪, נגרמו לו הפסדי 2 ימי עבודה ו-2 משמרות בסך 3,200 ₪ והוא זכאי לפיצוי בגין עגמת נפש ו"טרטורים" עקב הצורך להוציא את הילד מהגן בהתראה כה קצרה ובשל הצורך "לרדוף" אחרי השיקים שלא הושבו לו אותו העמיד על 3,000 ₪.

עיקרי טענות הנתבעת –

טרם הרשמת הילד לגן ומסירת השיקים לידיה היא קיימה שיחה עם התובע ואשתו במהלכה הציגה בפניהם את "חוקי הגן" המהווים הסכם התקשרות בין הצדדים והכוללים דרישה להמנע מלשלוח ילד חולה לגן ואף לבא לקחת ילד המתגלה כחולה, עמידה בשעות הפעילות של הגן, חודש הודעה מוקדמת במקרה של הפסקת ההתקשרות מכל מד ועוד פרטים שונים, ולמרות שלא החתימה אותם על החוזה (שצורף לכתב ההגנה) טענה גם כי הוא תלוי על לוח בגן וכולם יכולים לעיין בו ומודעים לקיומו.

לדידה, בנו של התובע הגיע לגן מספר פעמים כשהוא חולה בניגוד להסכם והיא נאלצה לזמן את אשתו על מנת להוציאו משם לאחר שהילדים נחשפו לסכנת הדבקה וכי התובע ואשתו לא עמדו בשעות הפעילות של הגן ולעיתים הביאו את בנם לגן ללא מזון וחיתולים.