האשם נ' סמניה ואח'

התובע טוען שנסע בעיר סכנין בנתיב שמאלי מבין שניים, כאשר נתבעת 1 שנסעה מימינו, סטתה לנתיבו ופגעה ברכבו בחלק הימני הקדמי.

נתבעת 1 טוענת שנסעה אכן מימין לתובע. היא התקרבה לכיכר כאשר שני הנתיבים מתמזגים לנתיב אחד. לפניה נסעה משאית ונתבעת 1 האטה לקראת הכיכר.

התובע נדחף וניסה לעקוף את רכב נתבעת 1 לפני הכניסה לכיכר על אף שרכב נתבעת 1 היה לפניו, ומאחר והכביש הלך וצר, נגרמה התאונה.

בדיון אמר התובע, שנתבעת 1 ניסתה לעקוף משאית וכך פגעה בו. הוא טען שלכביש לכל אורכו שני נתיבים ואינו מצטמצם לנתיב אחד לפני הכיכר.

נתבעת 1 חזרה בדיון על גרסתה מכתב ההגנה.

במשטרה סיפרה עם זאת, שעקפה משאית משמאל לקראת הכיכר, המשאית נכנסה לנתיבה ואילצה אותה להאט ואז פגע בה התובע מאחור.

התובע סיפר במשטרה, שרכב נתבעת 1 נסע כשלפניו משאית, מימין לתובע. נתבעת 1 ניסתה לעקוף את המשאית ו"חתכה" שמאלה לפני התובע וכך פגעה בו.

אני מעדיף את גרסת התובע על זו של נתבעת 1. גרסת נתבעת 1 בדיון, לא עקבית עם גרסתה במשטרה.

גרסתה במשטרה מחזקת את גרסת התובע במשטרה בה דבק בהמשך.

נתבעת 1 לא שלחה ראיות לתמוך בגרסתה מהדיון, ששני הנתיבים בזירה הופכים אחד, ולא טענה זאת במשטרה.

עם זאת, באשר להערכת הנזק טענות התובע אינן אמינות ואינן סבירות.

מדובר ברכב משנת 99 שנסע מעל 270000 ק"מ. הפגיעה ברכבו על פי הראיות הייתה מינורית, ולא שוכנעתי כלל שגרמה לאובדן כולל של הרכב.