מדמון ואח' נ' אל על נתיבי אויר לישראל בע"מ

לפני תביעה על סך 20,505 ₪.

בכתב התביעה נטען כדלקמן:

התובעות היו אמורות לחזור לארץ בטיסה מליסבון שהיתה אמורה לצאת לדרכה ביום 29.6.17, בשעה 22:10. כארבע שעות לפני מועד הטיסה התקבלה הודעה על דחיית הטיסה למחרת בשעה 11:00, ובשעה 11:00 נמסר כי תצא בשעה 13:00.

עם עליית הנוסעים למטוס, ועקב בעיה רפואית של נוסעת, התעכבה יציאת הטיסה והתברר כי לא ניתן יהיה להמריא מבלי שהטיסה תגיע לישראל לאחר כניסת השבת. צוות המטוס הציג לפני הנוסעים שתי חלופות – האחת, להמתין במלון עד לצאת השבת ולהמריא בטיסה מאוחרת (במועד שלא היה ידוע באותה עת), והשניה, כי הטיסה תופעל על ידי חברה הרשאית לטוס בשבת.

התובעות, המציינות בכתב התביעה כי הן דתיות, ושנותרו ללא כסף או אוכל כשר ועם "אחריות בארץ", כלשונן, החליטו לעלות לטיסה ולחלל את השבת "בהרגשה נוראית, בלב כבד ומועקה גדולה" – ובשים לב למחויבויות משפחתיות ומקצועיות שהמתינו להן בארץ.

התובעות טוענות כי על הנתבעת לפצותן בשל האיחור בטיסה ובשל הנזק של חילול השבת.

הנתבעת טענה בכתב ההגנה כי הטיסה התעכבה ב-19 שעות בשל אילוצים מבצעיים חריגים וכי בהתאם לעיכוב סופקו שירותי סיוע כנדרש. בנוסף, הוצע לכל נוסע שפנה פיצוי בשיעור 2,050 ₪, וכך גם הוצע לתובעות. הנתבעת מוסיפה כי בנוסף למזון שסיפקה הועמדה לפני כל נוסע אפשרות לרכוש מזון בעצמו ולקבל החזר מלא בגין הוצאותיו.

הנתבעת מוסיפה כי התובעות טסו בטיסה המתעכבת (שהמריאה כטיסת ישראייר) על פי בחירתן וכי היא קיימה כל התחייבויותיה. הנתבעת מוסיפה כי בהתאם להוראות ס' 6(ה)(3) לחוק שירותי תעופה היא פטור מתשלום פיצוי בשל טיסה שהתעכבה על מנת להמנע מחילול שבת או חג.