ת"ק 48292-02-16 חוסין ואח' נ' סאיג' ואח'

תביעת עורכי דין נגד לקוח לתשלום שכר טרחה בסך 7,340 ש"ח בגין ניהול מו"מ והכנת חוזה מכר מקרקעין שבסופו של יום לא נחתם מאחר שהעסקה לא יצאה לפועל.

בכתב התביעה נטען כי התובעים נתנו לנתבעים שירותים משפטים הקשורים לעסקת מכר מקרקעין בג'נין. הטיפול כלל פגישה במשרד התובעים בג'נין , ייעוץ, בירור ובדיקת מסמכים, פגישה עם המוכר במקום עסקו , ניהול מו"מ ועריכת טיוטת הסכם בשפה הערבית. ברם , לאחר כל העבודה שהושקעה ניתקו הנתבעים את הקשר עם התובעים ולא טרחו ליידע אתם כי פנו לעורך דין אחר. לא נתחם הסכם שכר טרחה. התובעים מבקשים לפסוק להם אחוז אחד משווי העסקה בסך של 7,340 ש"ח.

על פי כתב התביעה השירות הוזמן על ידי נתבע 1. נתבע 2 הוא בנו של נתבע 1 אשר נועד ונפגש עם התובעים יחד עם אביו.

ניתן פסק דין בהעדר שבוטל בהסכמה.

הנתבעים טענו להגנתם כי נתבע 2 רק הסיע את אביו נתבע 1 ומעבר לכך לא היה מעורב בעסקה. הנתבעים לא מינו את התובעים כעורכי דין מטעמם ולא חתמו על ייפוי כוח או על כל מסמך אחר ולא ביקשו מהם לערוך עבורם חוזה מכל סוג. הייתה אומנם פגישה קצרה במסעדה בג'נין עם הבעלים של הקרקע, ומישיבה זו לא יצא דבר. הקרקע לא נרכשה ולא נרכשה קרקע אחרת, לא מאותו בעלים ולא מאחרים . לא נכרת חוזה מחייב בין הנתבעים והתובעים, והם לא התבקשו על ידי הנתבעים לעשות דבר או להכין עבורם דבר. אין בקיום ישיבת המו"מ כדי להצדיק תשלום שכ"ט לעו"ד כאילו נכרת הסכם ונחתם חוזה . טיוטת החוזה שצורפה לכתב התביעה היא "בדיה מהזמן האחרון" ומה גם שלא נעשו אפילו הבדיקות המקדימות שצריך לעשות לפני ביצוע עסקת מכר מקרקעין בג'נין.

שמעתי את עדויותיהם של התובעים ושל הנתבעים.

לאחר שבחנתי את כתבי הטענות , המוצגים שהונחו על שולחני ועדויות הצדדים, באתי למסקנה שעלי לקבל את התביעה נגד נתבע 1 באופן חלקי ולדחותה נגד נתבע 2.

השיקולים והנימוקים שהביאוני למסקנה זו יפורטו להלן באופן תמציתי כמצוות תקנה 15 ב' לתקנות שיפוט בתביעות קטנות (סדרי דין)- תשל"ז 1976:

התובעים ציינו בכתב התביעה כי נתבע 1 הוא שפנה אליהם על מנת לייצגו בעסקת מקרקעין. הדבר תואם את טענת נתבע 2 כי תפקידו היה להסיע את אביו . מכאן שדין התביעה נגדו להידחות.

התרשמתי לטובה מאמינות עדותם של התובעים ועל סמך עדות זו אני קובע כי התובעים טיפלו עבור הנתבע 1 בהליכי מו"מ לקראת הסכם מכר מקרקעין. טיפול זה כלל פגישה עם המוכר מג'נין במסעדה בג'נין וכן הוצאת נסחים , הכנת חוזה מכר ועריכת בירורים מול גורמים בג'נין שהביא את התובעים למסקנה כי העסקה מסוכנת בשל זהות המוכר.

התובעים פעלו בנאמנות עבור הנתבע 1 והודיעו לו כי בעסקה טמון סיכון. כפועל יוצא מכך הנתבע לא חתם על ההסכם.

זכאותו של עורך דין לשכר טרחה אינה מותנית בהצלחת הטיפול או בהשגת התוצאה המיוחלת כל עוד לא הותנה אחרת, זאת בתנאי שהוא פעל במיומנות הסבירה הנדרשת ובנאמנות ובמסירות עבור לקוחו.

במקרה שלפני נוכחתי, אל נכון, כי התובעים פעלו במסירות ובנאמנות עבור הנתבע 1. לא נחתם הסכם שכר טרחה ולא הותנה כי תשלום שכר טרחה מותנה בהשלמת עסקה מוגמרת.