פרידה נ' שאדי ואח'

התביעה שבנדון הוגשה לתשלום פיצויים עבור נזקים אשר נגרמו לרכב התובעת בתאונה בה היה מעורב רכב הנתבע 1, אשר היה מבוטח ע"י הנתבעת 2.

לטענת התובעת, כאשר נהגה ברכבה מסוג יונדאי בנתיב הימני, רכב הנתבעים סטה למסלול נסיעתה, פגע ברכבה בחלקו השמאלי ומעוצמת המכה נהדף רכבה לכיוון אי התנועה וההר ונפגע גם בחלקו הימני.

התובעת הגישה תביעתה בגין הפסדים בלבד בסך 3,825 ₪, הכוללים לטענתה, הפסד פרמיה בסך 2,937 ₪ והפסד הנחת העדר תביעות בסך 888 ₪, כאשר הפיצוי בגין הנזק לרכב ניתן ע"י המבטחת של רכב התובעת. הסכומים פורטו בהתאם למכתב הצורף לכתב התביעה מאת הכשרה חברה לביטוח בע"מ.

התובעת צרפה לכתב התביעה אישור בכתב יד עליו חתם הנתבע 1 במקום התאונה בו קיבל על עצמו, לכאורה, את האחריות לאירוע התאונה.

בכתב ההגנה טענו הנתבעים כי האחריות לאירוע התאונה רובצת לפתחה של התובעת, אשר רכבה הגיח לכיכר מכיוון עפולה, התפרצה לכיכר שאינה פנויה במהירות שאינה תואמת את תנאי הדרך, כל זאת בשעה שהנתבע במהלך נסיעה בתוך הכיכר ופגעה בצדו הימני של רכב הנתבע.

ביום 16/3/17 התקיים הדיון בתביעה בנוכחות התובעת, הנתבע 1 ונציגת הנתבעת 2.

בדיון בפני למעשה חזרו הצדדים – הנהגים – בעדותם על גרסאותיהם בכתבי הטענות. כמו כן הוגשו תמונות המקום והרכבים – נ/1 וחווה"ד השמאית לנזקי רכב הנתבע – נ/2.

התובעת בעדותה עמדה על טענתה כי הנתבע הוא אשר פגע ברכבה כאשר נסע לשמאלה וביקש לפנות ימינה לכיוון נצרת עילית. התובעת טענה כי נסעה בנתיב הימני בכיכר לאחר שכבר השתלבה בכיכר מכיוון עפולה ואילו הנתבע אשר נסע לשמאלה סטה ימינה לכיוון רכבה הואיל וביקש לפנות ימינה לנצרת עילית, פגע ברכבה והדפו ימינה לכיוון אי התנועה וההר. התובעת הוסיפה כי ראתה את הנתבע מאותת כאשר רכבה היה בנתיב הימני (בעמ' 1 שורה 29).

הנתבע 1 כפר ב"פתק" בו אישר אחריותו לתאונה וטען כי הוחתם על אותו מסמך ע"י בנה של התובעת וכי אינו יודע לקרוא בשפה העברית, מה גם שבמצבו אחרי התאונה לא ניתן לייחס לו אחריות לחתימה על המסמך.