ת"ק 4823-10-13 חגאג נ' שבס נציבות ירושלים מחלקת האסיר

: | גרסת הדפסה
ת"ק
בית משפט לתביעות קטנות פתח תקווה
4823-10-13
31.1.2016
בפני הרשמת:
אושרית הובר היימן

- נגד -
תובע:
ויקטור חג'אג'
נתבעת:
מדינת ישראל – שירות בתי הסוהר
פסק דין

התובע, אסיר הנתון במשמורת שב"ס, הגיש תביעה כנגד מדינת ישראל – שירות בתי הסוהר, בגין עוגמת נפש שלטענתו נגרמה לו כתוצאה משהייה ממושכת בניידת שב"ס. התובע עתר לחייב את הנתבעת לפצותו בסך 8000 ₪.

לטענת התובע, ביום 3.7.13 בשעות הערב, כאשר יצא ממעבר איילון בניידת שב"ס במטרה להשיבו לבית סוהר השרון, הוחזרה הניידת למעבר איילון עקב טעות בזיהוי אחד האסירים. לדבריו, כתוצאה מטעות בזיהוי זו נאלצו האסירים הנמצאים בניידת להישאר במקומם במשך 4-5 שעות עד אשר הובאו לבית סוהר השרון, תוך שהסוהרים מונעים מהם מזון ושתייה ואף לא אפשרו להם שימוש בחדרי שירותים. לטענת התובע, כתוצאה ממחדלי שב"ס ורשלנותו נגרמה לו עוגמת נפש.

מנגד טענה הנתבעת, מדינת ישראל, המיוצגת על ידי נציגי הפרקליטות, כי אכן הייתה טעות בזיהוי אחד האסירים, עם זאת, טעות זו תוקנה במהירות. כמו כן, טענה הנתבעת, כל אסיר אשר ביקש להתפנות קיבל מענה באופן מידי. כן נטען שלאחר האירוע ובהתאם לנהלים, סרק צוות הליווי את הניידת ובתום סריקה זו לא נמצאו כל סימני צרכים בניידת או סימנים חריגים אחרים. לטענת הנתבעת, האסירים קיבלו טיפול הולם כל משך המתנתם.

בדיון שהתקיים בפניי העידו התובע ונציג שב"ס אשר אותה העת שימש מפקד צוות הליווי.

דיון והכרעה

ענייננו בתובע הנתון במשמורת שב"ס, כידוע, על המדינה מוטלת החובה לדאוג לשלומו ולביטחונו ולכל צרכיו החומריים והנפשיים. יפים לעניין זה דברי בית המשפט העליון בע"א 8650/08 רפאלוב נ' מ"י שירות בתי הסוהר (17.7.13):

"אין חולק כי מוטלת על המדינה (שירות בתי הסוהר) חובה לדאוג לשלומם ולביטחונם – הפיזיים והנפשיים – של האסירים הנתונים במשמורתה ... המרות השלטונית הכרוכה בהחזקת אנשים במשמורת, בין במעצר ובין במאסר, מטילה על המדינה אחריות חוקתית ומינהלית לדאוג לשלומם של בני האדם המצויים במשמורתה והנתונים תחת חסותה, בהיבט הפיזי ובהיבט הנפשי...בין המדינה לבין אסירים הנתונים במשמורתה מתקיימים, אפוא, "יחסי קירבה", המבססים קיומה של חובת זהירות מושגית לדאוג לשלומם ולבריאותם הפיזית והנפשית, ובין היתר לספק להם תנאי מגורים סבירים וטיפול רפואי גופני ונפשי, כנדרש על פי מצבם."

אין חולק כי במועד האירוע הייתה תקלה בזיהוי אחד האסירים, מצב דברים שגרם לעיכוב בהגעה לבית סוהר "השרון" ועיקר המחלוקת בין הצדדים נסובה סביב השאלה האם מדובר בעיכוב משמעותי ובמניעת שתייה ושימוש בשירותים, באופן העולה כדי הפרת החובה לספק תנאי שהייה הולמים.

לאחר שעיינתי בכל חומר הראיות שהובא בפניי ושמעתי את עדויות הצדדים, נחה דעתי כי דינה של התביעה להידחות.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:
לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.


כתבות קשורות

    חזרה לתוצאות חיפוש >>