מאיר לסט נ' דזאנשוילי

1. זו תביעה כספית בגין דמי תיווך שלא שולמו.

התובעת עותרת לסך של 23,010 ₪ אשר מורכב מהסכומים הבאים:

21,060 ₪ דמי תיווך.

1500 ₪ עוגמת נפש.

450 ₪ הפסד ימי עבודה.

2. בין הצדדים ביום 30.10.16 נחתמו שני הסכמים להזמנת שירותי תיווך והזמנת שירותי תיווך בבלעדיות למשך שלושה חודשים.

לאחר שלושה חודשים פג תוקפו של ההסכם השני ובכך נגמרה הבלעדיות. אולם, ההסכם הראשון נותר על כנו. גם לאחר השלושה חודשים המשיכה התובעת להביא אנשים לראות את הנכס. הנכס פורסם בכמה ערוצים. ביום 18.7.17 הדירה נמכרה ע"י שיתוף פעולה בין התובעת לקולגה, ובכל זמן הרכישה התובעת ליוותה את הנתבעת. לכן התובעת מבקשת את שכרה.

3. הנתבעת טוענת כי לאחר השלושה חודשים היא ביקשה לסיים את ההסכם כי היא לא הייתה מרוצה מהשירות, שכן היא לא ראתה פרסומים ביד 2 והפליירים שהתובעת הדפיסה לא זכו לראות אור. כמו-כן, הזמן שלקח לתובעת למכור את הנכס הינו רב יתר על המידה.

לאחר ששמעתי את טענות הצדדים החלטתי לקבל את התביעה באופן חלקי, ולהלן הנימוקים לכך:

א. אין ספק, כי התובעת היוותה הגורם היעיל בעסקת המכירה, לכך גם לא מתכחשת הנתבעת ואף הסכימה לשלם לה 12,000 ₪ המהווים אחוז מן העסקה אך לא אחוז וחצי כפי שהוסכם.