ת"ק 48202-02-14 כהן נ' כספי תעופה בע"מ

תובענה הנוגעת לאיחור במסירת כבודה, במסגרת שירותי טיסה אשר הוענקו לתובעים ולבני משפחתם.

על פי המתואר בכתב התביעה, התובעים רכשו, עבורם ועבור בני משפחתם (בניה"ז ושלושת ילדיהם), בחודש אפריל 2013, 5 כרטיסי טיסה הלוך-ושוב מישראל לאנגליה (שדה"ת גטוויק לונדון) עם עצירת ביניים בקייב. מועד הטיסה המיועד היה 12.8.2013 ומועד החזרה 23.8.2013.

הטיסה הראשונה אמורה הייתה לנחות בקייב בשעה 19:00, וטיסת ההמשך אמורה הייתה לעזוב את קייב בשעה 20:05, 65 דקות פער בין שתי הטיסות. הטיסה הראשונה הגיעה לקייב באיחור של כ- 20 דקות, והתובעים ובני משפחתם הגיעו בקושי רב לטיסת ההמשך, ובעת הגעתם ללונדון התברר להם לצערם כי הכבודה לא הגיעה עמם.

בדיעבד הגיעו המזוודות עבור חמשת בני המשפחה, רק בחלוף 4 ימים, לשדה"ת בעיר גלאזגו (סקוטלנד), כאשר משך ארבעה ימים נאלצו בני המשפחה להסתדר ללא מזוודות, ללא כלי רחצה, מוצרי טואלטיקה, ותוך שנסבו להם הוצאות רבות, ובהם צורך בבדיקת אופטומטריסט לאחת מבנות המשפחה, להתאמת עדשות ראייה (שכן עדשות המגע שלה נותרו עם כלל המטען המשפחתי), וכן נגרמה להם עגמת נפש הן בשל הטרחה והן בשל פגימת ההנאה מהטיול אותו רכשו, כאשר אבי המשפחה – התובע 1 – נאלץ משך ארבעה ימים להגיע בכל פעם לשדה"ת על מנת לנסות ולאתר את המטען או לברר מה עלה בגורלו.

בהתאם דרש התובע כי הנתבעת תפצה אותו בגין הוצאותיו אשר נגרמו מהעיכוב בהעברת הכבודה (חלקן מגובה בקבלות וחלקן בדרך של אומדן) – 1,112 ₪ וכן נזק לא ממוני בסך של 5,000 ₪ (250 ₪ ליום לפי כל אחד מחמשת בני המשפחה).

הנתבעת טענה כי אין היא חבה בפיצוים של התובעים כלל. לגישתה של הנתבעת, התובעים אינם זכאים לכל פיצוי ממנה, לאור הוראות אמנת מונטריאול, בשל האיחור בהגעת הכבודה, וכן נטען שעוגמת הנפש הנטענת הינה מוגזמת וחסרת אחיזה במציאות.