שטיצברג ואח' נ' דרור

1. עניינה של התביעה שלפניי בתאונת דרכים שהתרחשה ביום 14.2.16 בתל אביב.

2. לטענת התובע, נסע ברחוב ראול וולנברג בנתיב הימני, ואותת ע"מ לעבור לנתיב השמאלי. בנתיב השמאלי עמד באותה שעה רכבו של הנתבע, כאשר חזית רכב הנתבע מקבילה למרכז רכבו של התובע. בעת שהתנועה עמדה, ועל מנת למנוע מהתובע להשתלב לפניו בנתיב נסיעתו, החל הנתבע לנסוע ימינה, פגע ברכב התובע בכנף השמאלית קדמית ובטמבון הקדמי שמאלי. התובע הסב את תשומת ליבו של הנתבע, אך כשהתנועה השתחררה המשיך רכב הנתבע לפגוע ברכב התובע. הלה, ביקש הראה לנתבע שפגע ברכבו וביקשו להחליף פרטים. אך הנתבע, החווה תנועת ביטול וברח מהמקום ובהתאם הוגשה תלונה בגין פגע וברח למשטרת ישראל.

3. הנתבע הגיש כתב הגנה ובו נטען לעניין האחריות, שהנתבע נסע בנתיב השמאלי, כאשר באותה שעה התנועה היתה עמוסה ופקוקה. התובע אשר נסע בנתיב הימני, הגיח לפתע ובניסיון להשתלב בנתיב השמאלי, במרווח שבין רכב הנתבע לרכב שלפניו, סטה לנתיב הנסיעה השמאלי ופגע בחלקו הקדמי של רכב הנתבע. לאחר התאונה, פתח התובע את חלון מכוניתו וכופף את המראה של רכב הנתבע. בעקבות התנהגות זו חשש הנתבע לשלמות גופו והחליט להמשיך בנסיעה, וזאת ע"מ להימנע מעימות עם התובע שעלול היה לפגוע בו.

4. במהלך הדיון שנערך בפני, העיד התובע וחזר על גרסתו לפיה הרכבים עמדו בפקק כאשר הוא מצוי בנתיב הימני והנתבע בנתיב השמאלי והנתיבים משתלבים לאחד. התובע החל בנסיעה, ואז פגע בו הנתבע ברכבו בחלקו השמאלי. התובע פתח חלון והפנה את תשומת ליבו של הנתבע לדבר. אך הנתבע המשיך בנסיעה כשהוא ממשיך ופוגע ברכב התובע וגורם לו לנזקים נוספים. התובע ביקש מהנתבע לעצור בצד ולהחליף פרטים אך הנתבע ברח מהמקום במהירות.

5. הנתבע העיד וטען בפני שנסע בנתיב השמאלי כאשר באותה שעה ירד גשם זלעפות וכל הרכבים נסעו באיטיות. הנתבע שמר מרחק של מטר בינו לבין הרכב שלפניו. התובע, אשר הינו בעל מכונית קטנה, הגיח במהירות וניסה להשתלב ברווח הזה, אך לא היה באפשרותו לעשות כן. התובע נצמד לרכב הנתבע תוך שהוא הודפו לכיוון שמאל, אך לנתבע לא היה לאן לברוח. הנתבע טען שהרכבים היו במקביל והוא סימן לתובע לזוז מאחר והרכבים היו צמודים זה לזה, אך לשיטתו לא נגרם כל נזק והוא לא חש בפגיעה של הרכבים. הנתבע טען שהתובע היה תוקפני כלפיו והוא פחד ממנו. הנתבע שהבחין שהתובע נעצר והבין אז שמשהו קרה לרכבו, אך לא הרגיש צורך לעצור מאחר ולרכבו לא קרה דבר וכי עפ"י חוקי התנועה, לא היתה אפשרות לעצור במקום זה מבחינת תנאי הדרך והתנועה. לאחר שהגיע למקום עבודתו, סיפר שמישהו פגע ברכבו וניקה השפשוף באמצעות סמרטוט בלבד, שכן לא היה צורך במעבר לכך.

6.התובע השיב שלא ירד גשם כבד וכי הוא אדם מבוגר בן 65 אשר אינו נוקט באמצעי אלימות ואף לא נקט במקרה זה. התובע טען שאיננו נוסע במהירות גבוה ורכבו איננו רכב קטן ממדים.

7. לאחר ששקלתי את טענות הצדדים וראיותיהם, אני מעדיפה את גרסתו של התובע. ולפיכך, יש לדעתי לקבל את התביעה ביחס לאחריות לקרות התאונה.