ת"ק 48137-01-14 מחאג'נה נ' סרחאן ואח'

1.לפני תביעה כספית ע"ס 2,510 ₪.

התובע הינו סוכן נסיעות בשם אלג'ואל טורס אשר סיפק לנתבעים חבילת נופש "חתן וכלה"

שתי לילות בבית מלון מרידיאן בחיפה בתמורה לסך של 1,500 ₪.

התובע צירף לכתב התביעה את ההזמנה ( נספח א' לתביעה ) .

בעת קבלת הכרטיסים נכחו שני הנתבעים כאשר הנתבעת 2 מסרה שיק אישי שלה לביטחון עד שנתבע 1 ישלם את הסך של 1,500 ₪ , תוך הצגת עצמה כעובדת בנק ותוך הבטחה שהתובע יקבל את כספו בתוך מס' ימים.

הנתבעים קיבלו את הכרטיסים ונהנו מהחבילה שסופקה מצד אחד ולא שילמו תמורתה מצד שני.

התובע מבהיר בתביעתו כי חיכה זמן רב עד שהחליט להגיש תביעה וזאת כדי לפגוע בשם של הנתבעת 2.

2.הנתבעת הגישה כתב הגנה בו טענה כי אינה מכירה את התובע, כי מעולם לא נפגשה אתו ומעולם לא הזמינה חבילה כלשהי מטעמו.

הנתבעת מודה כי היא נפגשה עם הנתבע 1 במקום עבודתה וזה ביקש עזרה ממנה.

הנתבעת טוענת כי הנתבע 1 גנה ממנה במהלך עבודתה פנקס שיקים, כרטיס אשראי, ת.ז וטלפון נייד, וכי היא הגישה תלונה במשטרה ביום 3.11.08 והיא ביטלה את השיקים בבנק.

3.התקיים דיון בפני ביום 10.9.14 בו העידו שני הצדדים והתרשמתי מעדויותיהם באופן בלתי אמצעי.

4.לאחר שעיינתי בכתבי הטענות, במסמכים שצורפו להם ובדברי שני הצדדים, הגעתי למסקנה שהתובע יצא ידי חובתו להוכחת תביעתו ברמה הנדרשת במשפט אזרחי.

גרסת התובע סבירה יותר שכן מדובר בשיק מפנקסה של הנתבעת שניתן ע"י אדם שהיא הכירה ואין נפקא מינה מה הייתה מערכת היחסים בין שניהם.

היא אמרה במפורש בעדותה כי היא ניסתה לעזור לו וכנראה נתנה לו את השיק או פנקס שלם של שיקים.

האירוע של הגניבה בוצע לטענתה ביום 3.11.08 ונשאלת השאלה מדוע אם כן, התלונה הוגשה רק ביום 11.6.09 דהיינו בחלוף עשרה חודשים מאירוע הגניבה.