ת"ק 48028-10-14 בנויש נ' שיינר ואח'

עניינה של התביעה שלפניי הינו תאונת שרשרת, שבה הבעלים של רכב מס' 3 בשרשרת (להלן: "התובע") תובע את הנהגת של רכב מס' 4 בשרשרת (להלן: "הנתבעת 1") בגין הנזקים שנגרמו לרכבו של התובע במוקד הקדמי, עקב פגיעתו ברכב שלפניו.

אין חולק כי רכב הנתבעת פגע ברכב התובע, במוקד פגיעה אחורי.

גם אין חולק כי הנתבעת 2 שהיא המבטחת של הנתבעת 1 (להלן: "המבטחת") - פיצתה את התובע בגין הנזקים במוקד הפגיעה האחורי ברכבו.

המחלוקת בתיק דנא היא האם פגיעתו של רכב התובע ברכב שלפניו נעשתה עקב פגיעת רכב הנתבעת 1 ברכבו והדיפתו לפנים (כגרסת התובע); או שמא רכב התובע הוא שפגע תחילה ברכב שלפניו, ורק לאחר מכן פגע בו רכב הנתבעת 1 (כגרסת הנתבעות).

מהדיון שהתקיים היום (8.5.16) ומבקשת הנתבעות מיום 4.5.16 לדחיית התביעה, עולה, לכאורה, כי המחלוקת בין הצדדים הוכרעה בפסק דין בהליך מקביל שהתנהל בבית המשפט השלום בת"א (ת"א 67748-12-14, מיום 11.4.16). יצוין כי מדובר בפסק דין מנומק, בהליך אזרחי רגיל, שבו נהגו של התובע דנא (וגם התובע בעצמו בטרם נמחק מההליך בהסכמה) היה מיוצג. בפסק הדין האמור אומצה גרסת הנתבעות, והאחריות לתאונה הוטלה על רכב התובע דנא. לפיכך, לכאורה, קם השתק פלוגתא המכריע גם את התיק שלפנינו באופן המחייב את דחיית התביעה דנא.

לכך אוסיף כי בדיון הקודם שהתקיים בתיק דנא (ביום 31.12.15), בפני כב' הרשמת הבכירה אושרית הובר-היימן, הסכים התובע כי יש להמתין עם הדיון בתיק זה עד להכרעה בתיק המקביל המתנהל בבית משפט השלום בת"א (עמ' 6 לפרו', ש' 18-19).

ביום 4.5.16 הגישו הנתבעות בקשה לדחיית התביעה, בשל השתק פלוגתא. ברם, מאחר שלא ניתן היה לקבל את עמדת התובע טרם הדיון, ומאחר שהנתבעת 2 נטלה על עצמה לעדכן את ביהמ"ש לאחר פסק הדין בבית משפט השלום בת"א, אולם היא עשתה כן באיחור מסוים - לא נעתרתי לבקשה, והוריתי שהיא תידון במעמד הדיון (החלטה מיום 5.5.16).

עת הדיון הגיע, אולם הנתבע לא התייצב. עיון בשאילתות המסירות במערכת "נט המשפט" העלה כי הזימון לדיון נשלח לתובע, אולם לא נמצאה אינדיקציה על מסירתו. נציג הנתבעת 2 ציין בדיון, כי הוא העביר לתובע את בקשת דחיית התביעה, ביחד עם החלטתי מיום 5.5.16, וכי התובע מסר לו כי "מבחינתו העניין נגמר וכי הוא לא מתכוון להגיע". ברם, כפי שהבהרתי לנתבעות במהלך הדיון - חילופי דברים אלה אינם יכולים להוות תחליף להמצאה כדין.

במהלך הדיון עתרו הנתבעות לתשלום הוצאות משפט עבור הנתבעת 1, בין הייתר בשל כך שהתביעה הוגשה במקור נגדה בלבד ולא נגד חברת הביטוח (על אף שהתביעה הוגשה לאחר שהמבטחת כבר שילמה לתובע את נזקי המוקד האחורי של רכבו)- דבר שהטיל על הנתבעת 1 עלויות רבות של ניהול התיק; אי המצאה כדין של כתב התביעה, דבר שגרם למתן פסק דין בהיעדרה ואף לפתיחת תיק הוצאה לפועל נגדה; ובשל הפגיעה בשמה הטוב, בין הייתר בשים לב להיותה עורכת דין. הנתבעת 2 מחלה על הוצאותיה, ובלבד שתשולמנה הוצאות לנתבעת 1. הנתבעות גם ביקשו שאורה על סגירת תיק ההוצאה לפועל.

על מנת להכריע בבקשות שלפניי לדחיית התביעה עקב ההכרעה בהליך המקביל בבית משפט השלום בת"א, ולפסיקת הוצאות, יש לאפשר לתובע את יומו, וליתן לו הזדמנות להעלות את טענותיו.