יהודה ואח' נ' גל

לפני בקשה להורות על ביטול פסק הדין שניתן ביום 9.11.17.

המבקש טוען כי לא התייצב לדיון שנקבע למועד בו ניתן פסק הדין וזאת מחמת מצבו הרפואי (כמפורט בבקשה).

המשיבים טענו כי הבקשה עולה בקנה אחד עם התנהלות המבקש במהלך ההליכים המשפטיים כולם, והצביעו על כך שהאישור הרפואי התומך בבקשה הונפק יום לאחר שהומצא למבקש פסק הדין שניתן. נטען כי לא צורפו אסמכתאות לטענה בדבר אשפוזו של המבקש.

המבקש חזר על עיקרי טענותיו בתשובה לתגובה.

לאחר שהתרשמתי מטיעוני הצדדים וממכלול נסיבות העניין, נחה דעתי כי דין הבקשה להתקבל.

בעל דין שקיבל פס"ד במעמד צד אחד, רשאי להגיש בקשה לביטולו לאותה ערכאה. זכות הגישה לערכאות הינה זכות יסודית ולא בנקל ינעל בית המשפט את שעריו לפני המתדיינים. העדפה של ממש היא לקבל הכרעות שיפוטיות לאחר דיון ממצה לגופו של עניין ובמעמד שני הצדדים.

פסק דין שניתן במעמד צד-אחד בשל היעדר המצאה כדין למבקש הוא פסק דין פגום מעיקרו הטעון ביטול מחובת הצדק "שכן בידי כל אדם קנויה הזכות שלא יינתן נגדו פסק דין, אפילו פסק דין נכון וצודק, אלא בדרך משפטית תקינה" (ע"א 64/53 כהן נ' יצחקי, פ"ד ח 395, 397 (1954); ראו גם: ע"א 5000/92 בן-ציון נ' אוריאל גורני, פ"ד מח(1) 830, 835 (1994);

לא נטען כי המבקש זכאי לביטול פסק הדין מחובת הצדק, ואכן – לא מצאתי כי נפל פגם פסק הדין באופן המחייב את ביטולו.

בית המשפט רשאי לבטל את פסק הדין, לפי שיקול דעתו. כידוע, שניים המה השיקולים לביטול פסק דין שניתן בהעדר הגנה: הטעם למחדלו של המבקש מזה, וסיכויי הגנתו מזה; כאשר לרוב ינתן משקל רב לסיכויי ההגנה, מתוך הנחה שתרופה למחדלו של המבקש ניתן להשיג באמצעות השתת תשלום הוצאות (רע"א 1957/12 חלה נ' כהן, פסקאות 10-11 (22.5.2012); רע"א 3269/16 השרון שרותי טקסי בע"מ נ' מוניות קו 51 בע"מ, פסקה 16 ופסקה 22 (14.6.2016)).

הכלל הנקוט בפסיקתנו הוא כי כאשר מבסס המבקש סיכויים להגנתו יש להעתר לבקשתו לביטול פסק דין שניתן בהעדר הגנה, תוך חיובו לשאת בהוצאות המיותרות שגרם לבעל הדין שכנגד. (רע"א 7612/16 עבאס נ' עבאס (החלטה מיום 21.12.16).

מכל האמור, אני קובע כי באיזון שבין סיבת המחדל לסיכויי הגנת המבקש באתי לכלל מסקנה כי יש מקום להורות על ביטול פסק הדין.

המבקש יישא בהוצאות הבקשה בסך 300 ₪, אשר ישולמו בתוך 30 יום מהיום וללא קשר לתוצאות ההליך.