ת"ק 47985-04-14 יגר נ' זהב בע"מ ואח'

בפני בקשה לביטול פסק דין שניתן במעמד צד אחד, ביום 14/12/2014 , לפיו התקבלה תביעתו של התובע והנתבעים חוייבו לשלם לתובע סך של 3998 ₪, בצרוף הצמדה וריבית כחוק, וכן הוצאות משפט בסך 750 ₪, בגין עסקה אשר ביצע מולם לאספקת מזרונים.

הנתבע 2 , ברק אבי, הגיש ביום 1/1/2015 בקשה לביטול פסק הדין כנגדו.

לטענתו הוא אמנם קבל את החלטת בית המשפט מיום 27/5/14, אך לצד זאת, טען הוא, מעולם לא קבל לידיו את כתב התביעה, ו/או את ההזמנה לדין, כך שלשיטתו ההמצאה לא בוצעה כנדרש ופסק הדין לטענתו פגום בשל כך.

זאת ועוד, לטענתו סבר הוא כי היות והנתבעת היחידה כעולה מההחלטה אותה קיבל היא הנתבעת 1, והיות והיא ממילא מצויה בהליכי פירוק, אין הוא יכול להתגונן בשם החברה ויש לפנות למפרק.

עוד לטענתו, הכלל הוא כי ניתן לתבוע בעל מניות בחברה באופן אישי אך במקרים חריגים ביותר, ולפיכך לא היה על התובע להכלילו בכתב התביעה מלכתחילה.

בהקשר זה יודגש כי עיון במסמכים המצויים בתיק בית המשפט, מלמד כי קיים אישור מסירה ביחס לנתבע 2 באשר לכל כתבי ביה"ד שנשלחו לצדדים בתובענה דנא.

בית המשפט מביע מורת רוח מאי התייצבות הנתבע לדיון. הנתבע הודה כי אי אלו מהמסמכים נשוא תובענה זו הגיעו לידיו, כך שהיה יכול בנקל להתעדכן אף באשר ליתר המסמכים, ככל שאכן לא הגיעו לידיו, כטענתו. ציפייה זו הינה סבירה ביותר, ובלתי מתקבל על הדעת שהנתבע לא עשה כן.

לצד זאת, הבקשה לביטול פסק הדין הוגשה תוך המועדים הקבועים לכך בחוק, ואילו בחינת נימוקי הבקשה מעלה כי טענות ההגנה של הנתבע 2 אינן טענות קלושות.