ת"ק 47946-12-14

המחלוקת בפני נוגעת לשאלה אם עמדה לתובעים זכות לביטול עסקה בשל התקשרות תוך הטעייה מצד הנתבעת, באופן שמזכה אותם בהשבת כל הסכומים ששולמו לנתבעת בהקשר לאותה עסקה.

1. ביום 5/6/14 התקשרו התובעים עם הנתבעת , א.ר. לוגיסטיק נדל"ן בע"מ, שעוסקת בשיווק קרקעות, בהסכם לרכישת קרקע שייעודה בנייה עתידית של בניין מגורים בת"א. כשלב ראשון הפקידו התובעים בידי הנתבעת שיק בסך של 300,000 ₪ לטובת רכישת זכויות בפרוייקט וכן שיק נוסף בסך של 34,200 ₪ לטובת עמלת משווק לנתבעת.

   לאחר שהסתבר לתובעים כי הבטחות שהבטיחה נציגת התובעת באשר לפרטי ההסכם לא מתקיימות, ביקשו כבר ביום 26/6/14 לבטל את ההסכם.

   הנתבעת הסכימה לביטול ההסכם ואף השיבה לתובעים ביום 14/8/14 סך של 300,000 ₪ ששילמו בגין הקרקע, אך סירבה להשיב סכום של 34,220 ₪ שהוגדרו על-ידי הנתבעת כעמלת משווק.

2. לטענת התובעים, משהסתבר להם מייד בסמוך לאחר חתימת ההסכם שהוטעו לחשוב שהיתרי הבנייה יתקבלו תוך תקופה קצרה יחסית וכי בפועל לא כך הדבר; ועוד, לטענתם שהנתבעת ידעה או היתה צריכה לדעת שהבטחותיה לתובעים אינן ריאליות לאור הערות ועדת המשנה לעררים מיום 9/10/13, כמו גם נתונים אחרים שהיו ידועים נכון לאותה עת לגבי מצבה של התוכנית תא/3700 הכוללת את הפרוייקט הנדון – בנסיבות אלה עמדה להם הזכות לביטול העסקה ויש לפיכך להשיב להם מלוא הסכומים ששולמו.

    

3. מנגד טוענת הנתבעת שהתובעים ביטלו את העסקה שלא כדין ולכן לפנים משורת הדין הסכימה הנתבעת להחזיר את התמורה ששולמה בגין הקרקע. לעומת זאת לא הסכימה להחזיר את עמלת השיווק בשל פעילות יועצי השיווק שנעשתה במקרה זה, כשלטענת הנתבעת אין סיבה להשבת סכום זה מקום בו ההסכם בוטל שלא כדין. עוד הפנה, מר רן מילר, סמנכ"ל אצל הנתבעת כי בכל מקרה של ביטול חוזה שלא כדין יש לשאת בפיצוי מוסכם בגובה של 10% שלא נגבה במקרה זה.

    

   על-פי הוראת תקנה 15(ב) לתקנות שיפוט בתביעות קטנות (סדרי דין), תשל"ז-1976, משמדובר בתובענה בהליך של תביעות קטנות, יהיה פסק הדין מנומק באופן תמציתי.

    

   דיון ומסקנות:

4. אין למעשה חולק בין הצדדים כי במועד כריתת ההסכם והתנהלות המשווקת מטעם הנתבעת מול התובעים קודם לחתימתו, הובטח לתובעים שבטווח של שבעה חודשים עד שנה וחצי מאותו מועד יתקבל היתר בנייה על הקרקע (ראו עדות התובע בעמ' 2, ש' 3 לפרוט'). גירסתו של התובע מקבלת אישוש מהודעת דואר אלקטרוני ששלחה הגב' פלונית, המשווקת מטעם הנתבעת, אל התובעת – הודעה מיום 8/6/14 בה נרשם במפורש "... שהגוש והחלקה שאתם קניתם נמצאים ביעוד סופי של מגורים, שהתוכנית אושרה ושהתרי הבניה ע"פ הערות יתקבלו עד שנה וחצי..." (סומן ת/1 בעת כתיבת פסק הדין) באותו מועד אף נשלח לתובעים מכתב מאת הנתבעת – שאינו חתום ואין זיהוי של הגורם שכתב או שלח אותו – בו נרשם בסע' 5 באופן מודגש כי "על-פי הערכות של הגורמים המקצועיים היתרי הבניה לתוכנית יתקבלו בתקופה שבין שנה וחצי לשנתיים" (סומן ת/2 בעת כתיבת פסק הדין).