ת"ק 47774-02-15 דהן נ' אביב ואח'

פרשת התביעה:

1.ביום 29.1.14 נסע התובע ברכבו מסוג אאודי מס' רישוי 45-030-12 ברח' ביאליק ברמת גן. לטענתו במהלך הנסיעה יצאה לפתע הנתבעת 1, אשר חנתה בצד הימני של הדרך עם רכבה, מס' רישוי 62-668-45, ותוך כדי כך פגעה ברכב התובע בצידו הימני לכל אורכו (להלן: "התאונה").

פרשת ההגנה:

2.לטענת הנתבעת 1, שנהגה בפועל ברכב השייך לנתבעים 2 ו-3, שהם הוריה, נסיבות התאונה היו שונות. לטענתה, במהלך ניסיון שלה לחנות בחניה מותרת ומוסדרת בצד ימין של הכביש, ובזמן שהחלה לנסוע לאחור כאשר חלק מרכבה כבר היה בחניה, הגיח התובע במהירות ובמקום לאפשר לה להשלים את פעולת החניה בביטחה, ניסה לעקוף אותה מצד ימין, תוך שהוא סוטה עם רכבו באופן חלקי אל הנתיב הנגדי ותוך כדי כך פגע עם חלקו הימני של רכבו בצד השמאלי של רכבה.

3.בישיבה שהתקיימה ביום 22.7.15 העידו התובע והנתבעת 1. כמו כן הוגשו מטעם התובע תמונות של הנזק שנגרם לרכבו של התובע – ת/1, חוזה עבודה של התובע – ת/2, וכן הוגשו תמונות צבע של שצורפו לדוח השמאי מטעם התובע וכן תמונות של רכב התובע שצולמו על ידו ושל רכב הנתבעת – נ/1.

4.לאחר שעיינתי בכתבי הטענות ובנספחים, וכן שמעתי את הצדדים, וצפיתי בהדגמות, ראיתי לדחות את התביעה.

5.מדובר באירוע שאין לו עדות חיצונית, ולמעשה מדובר בגרסה מול גרסה.

6.בבואי לשקול את העדויות שבפניי זו מול זו, אני קובעת כי על אף שמדובר בגרסה מול גרסה, הרי שבעוד שגרסתו של התובע בנקודה המהותית – האם הארוע קרה שעה שהתובעת יצאה מחניה או ניסתה לבצע חניה (ראה עדותו בעמ' 1 ש' 17 לפרוטוקול אל מול סעיפים 3 ו-4 לכתב התביעה) - היתה מבולבלת ולא סדורה, הרי שגרסת הנתבעת 1, כפי שהוצגה בפני על ידה, תאמה את הכתוב בכתב הגנתה והייתה ברורה וסדורה, ולפיכך היא עדיפה בעיניי ולא מצאתי כל סיבה שלא לקבלה.

7.זאת ועוד, תמיכה וחיזוק לגרסת הנתבעת 1 באשר לנסיבות התאונה ניתן למצוא גם במוקדי הנזק ברכב התובע וברכב הנתבעת, הכל כעולה מת/1 ו-נ/1.

לו אכן הייתה הנתבעת 1 פוגעת ברכבו של התובע כנטען על ידו, היינו מצפים למצוא פגיעת מעיכה ופגיעה בפנס השמאלי קדמי ברכב התובע ולא היא. הפגיעה הקיימת ברכבו של התובע הינה שריטה ממושכת לכל אורכו של הצד הימני, מה שמתיישב יותר עם טענת הנתבעת 1, לפיה בעוד היא מנסה לנסוע לאחור, התובע נסע ישר ושפשף את רכבו ברכבה.

8.לאור כל האמור, אני סבורה כי דין התביעה להידחות, שכן התובע לא הרים את הנטל ולא הוכיח במאזן ההסתברות כי התאונה אכן ארעה כנטען על ידו בכתב תביעתו.

9.סוף דבר: אני דוחה את התביעה ומחייבת את התובע בהוצאות משפט לטובת הנתבעים בסך 500 ₪ אשר ישולמו בתוך 30 יום מיום מתן פסק הדין שאם לא כן יישאו הפרשי הצמדה וריבית מיום מתן פסק הדין ועד התשלום המלא בפועל.

10.בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי בתוך 15 יום.

11.המזכירות תשלח בדואר העתק פסק הדין לצדדים.

ניתן היום, י"א אב תשע"ה, 27 יולי 2015, בהעדר הצדדים.