ת"ק 4777-07-15 מ' נ' אליה

על פי האמור בכתב התביעה, התובע שכר דירה מהנתבעת תמורת 2,000 ₪ לחודש מחודש דצמבר 2014 עד חודש דצמבר 2015.

התובע מלין על כך שהוא סולק מהדירה בחודש מאי 2015 שלא בהסכמתו ולכן הוא מבקש מבימ"ש החזר של 12,000 ₪ ועוד 5,000 ₪ בגין עוגמת הנפש שלו.

על פניו מדובר בתביעה פשוטה. אולם בפועל לא כך היו פני הדברים.

התברר שהתובע אומנם דייר בתוך הדירה, אך הוא מקבל את הזכות כדייר כנגד עבודות שהוא מבצע בפרוייקט שהוא בבעלות הנתבע.

למעשה דמי השכירות מהווים קיזוזים מעבודות שהתובע אמור לעשות בכל הפרוייקט.

כמו כן, לתובע היה במועד רלבנטי לתביעה מפתח מסטר לכל הדירות בפרוייקט 10 במספר ולפי טענת הנתבע התובע בניגוד להסכמתו איפשר לזוג מרוסיה להיכנס לאחת הדירות, גבה מהם דמי שכירות של 700 דולר וכל זאת בניגוד להסכמת הנתבע.

הנתבע גם טוען שהתובע לא שילם כל סכום מעבר לחודש מאי 2015 ואכן באותו חודש נתבקש לסלק את ידו מהדירה ומהפרוייקט עקב מעשה השכרת הדירה לזוג מרוסיה.

התובע טוען נמרצות שלא כך היו פני הדברים והוא לא פתח דלת לשום רוסי וכל טענות הנתבע נגדו זה בגדר עלילות שווא.

הנתבע בעדותו טען שיש לו רישומים על כל הסכומים שהתובע שילם, אך לא הביא אותם לבימ"ש.

אך דבר אחד ברור שלא שילם דבר מעבר למועד ששהה במקום.

בית משפט שמע את עדותו של אשר כהן שהוא מנהל את הפרוייקט מטעם הנתבע והיה בקשר כל הזמן עם התובע.

מר כהן מסר שבניגוד לטענת התובע הוא מידי פעם לא שילם אפילו את ה- 2,000 ₪ אלא רק 1,700 ₪ לחודש.

מר כהן הוא זה שגילה שאחת הדירות נתפסה על ידי זוג מרוסיה והוא תחקר אותם על האירוע והם הגישו תלונה נגד התובע במשטרת ישראל.

למעשה, לפני הדיון התובע פנה למר כהן ואמר שיבטל את התביעה אם מר כהן יבטל את התלונה במשטרה ישראל. מר כהן לא היה המתלונן ולכן לא ניתן היה להגיע להסדר.

בשלב זה לטענת מר כהן התובע רצה להתחמק מהחקירה והודיע למר כהן שהוא עוזב את הדירה מרצונו וכך היה.

כללית גם הנתבע וגם מר כהן אמרו בבית משפט שמשום שהתובע נכה, הם תמיד רצו לבוא לקראתו ולא ניצלו את מצבו ונהפוך הוא, הוא זה שניצל את טוב ליבם ולכן בסופו של דבר דרשו ממנו לצאת בטרם סיום החוזה.

יש לציין גם שבכתב ההגנה הנתבע טוען שהתובע חייב לו 3,000 ₪, אך במהלך הדיון ויתר על כל טענותיו כלפי התובע.