ת"ק 47741-01-14 קלפר נ' יחזקאלי ואח'

1.לפניי תביעה בו עותר התובע לחייב את הנתבעים לפצותו בגין נזקים שנגרמו לרכב שבבעלותו (רכב הסעות מסוג מרצדס), בתאונת דרכים שארעה ביום 4.8.13.

2.לטענת התובע, הוא נסע בכביש 4 מכיוון צפון לדרום, סמוך לאזור התעשיה בחדרה. לדבריו, בעודו נוסע ישר, במהירות של כ- 50 קמ"ש, בנתיב האמצעי מתוך שלושה, רכב הנתבעת מס' 1 (להלו – הנתבעת), שהיה בנתיב שפונה שמאלה, יצא באופן פתאומי לעבר הנתיב בו נסע רכב התובע, באופן שלא איפשר לתובע לעצור, וגרם לרכבו להתנגש בכנף הימנית אחורית של רכב הנתבעת. התובע ביקש לפצותו בגין הנזקים שנגרמו לרכבו, בסך 7,665 ₪ (בהתאם לחוות דעת שמאי שצורפה לכתב התביעה), וכן בגין שכר טרחת שמאי והפסד עקב השבתת הרכב ליומיים. התביעה הוגשה במקור נגד הנתבעת, ובהמשך צורפה הנתבעת 2, שביטחה את רכב הנתבעת.

3.הנתבעת טענה שהיא נסעה באיטיות, וביקשה לצאת מהנתיב בו נסעה לעבר הנתיב שמימינה, בו נסע רכב התובע. לדבריה, היא הסתכלה במראה, הבחינה ברכב התובע מאחוריה, במרחק של כ- 30 מטר, אותתה ויצאה ימינה, ולאחר שהתיישרה רכב התובע התנגש ברכבה מאחור.

4.ביום 12.4.15 התקיימה ישיבה בה שמעתי את עדותם של התובע והנתבעת. בישיבה נכח נציג מטעם הנתבעת 2, אשר חקר בחקירה נגדית את התובע. הצדדים הגישו תמונות של הרכבים הניזוקים. כן הוצגו הודעות שמסרו הנהגים לחברות הביטוח שביטחו את רכביהם.

5.לאחר ששמעתי את התובע והנתבעת, ועיינתי בתמונות של הרכבים המעורבים, שוכנעתי כי התאונה ארעה באופן הבא:

א.התאונה ארעה בכביש מס' 4, סמוך לאזור תעשיה חדרה. שני הרכבים נסעו מכיוון צפון לדרום. רכב הנתבעת הקדים את רכב התובע. התאונה ארעה סמוך לפני רמזור בו קיימת פניה שמאלה מכביש 4 לשדרות החירות בחדרה. באותו חלק של הכביש קיימים 3 נתיבי נסיעה, שניים נוסעים ישר, והשלישי (הקיצוני משמאל) פונה שמאלה לשדרות החירות.

ב.התאונה ארעה עת ביקשה הנתבעת לעבור מנתיב נסיעתה לנתיב שמימינה, בו נסע רכב התובע. לפני שביצעה את המעבר לנתיב בו נסע רכב התובע, הבחינה הנתבעת ברכב התובע מגיח מאחורי רכבה (עדות הנתבעת בעמוד 3 לפרוטוקול, שורות 29-30). הנתבעת אותתה ימינה, והתובע הבחין בה עושה כן לפני התאונה (עדות התובע בעמוד 2 לפרוטוקול, שורה 5).

ג.הצדדים נחלקו בשאלה מאיזה נתיב נסיעה יצא רכב הנתבעת. התובע טען כי רכב הנתבעת יצא מהנתיב ממנו פונים שמאלה, אל עבר הנתיב האמצעי בו הוא נסע. הנתבעת טענה שהתאונה ארעה בקטע כביש בו היו שני נתיבי נסיעה בלבד, בטרם התפצל הנתיב השמאלי לשניים, כשרכבה יצא מהנתיב השמאלי לימני. בעניין זה מצאתי להעדיף את גרסת התובע. למעשה, הדבר עולה מעדות הנתבעת עצמה, שאישרה כי עובר לפגיעה רכבו של התובע היה בנתיב האמצעי (עמוד 3 לפרוטוקול, שורות 27-28), ללמדך שרכבה של הנתבעת, שהיה לפני רכבו של התובע, היה בנתיב שפונה שמאלה בעת שיצא לעבר הנתיב שמימינו.