ת"ק 47533-07-13 מנשה ואח' נ' פלטניקוב ואח'

בפני תביעה ותביעה שכנגד שעניינן תשלום נזקי רכוש שנגרמו לרכב התובע 1 (מר הראל מנשה), בו נהג התובע 2, ולקטנוע בו נהג הנתבע 1 (מר ולדי פלטניקוב) בעטיה של תאונת דרכים מיום 4.3.13 (להלן: "התאונה"). התאונה התרחשה בשעות הבוקר, בסמוך למושב בית נחמיה. הצדדים חלוקים באשר לאחריות מי מהנהגים המעורבים לאופן התרחשות התאונה. בדיון מיום 13.1.14 העידו בפני הנהגים המעורבים: התובע 2 והנתבע 1. במהלך הדיון טען התובע 2 כי הוא יכול לאתר עדי ראיה לתאונה התומכים בגרסתו, לפיה קטנוע הנתבע 1 עלה על אי תנועה, עקף משאית שנתנה לרכב התובע 1 זכות קדימה וכתוצאה מכך פגע ברכב התובע 1. לפיכך, בתום הדיון ניתנה החלטה כדלקמן: "אני נותנת לתובעים שהות בת 30 יום מהיום לשם איתור עדי ראיה רלבנטיים לתאונה מיום 4.3.13. במידה ויאותרו עדי ראיה כאמור, יוגשו פרטיהם לתיק, ויקבע מועד נוסף לדיון. במידה ולא ייעשה כן, יינתן פסק דין על יסוד החומר המצוי בתיק". בהמשך להחלטה האמורה הודיעו התובעים כי בדעתם לזמן את מר אבנר כהן ת"ז 005762653 למתן עדות. במועד הדיון שנקבע, הודיע מר אבנר כהן לבית המשפט, בהודעה כוללנית וללא כל אסמכתה, כי לא יוכל להגיע למתן עדות בשל כאבי גב קשים.

בדיון מיום 1.2.15 הצדדים הסמיכוני לפסוק בתיק זה לפי סעיף 79א(א) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב] תשמ"ד-1984, בהתאם לחומר הנמצא בתיק, עם הנמקה תמציתית. לאחר ששמעתי את הצדדים, נתתי את דעתי למכלול החומר שבתיק, בחנתי את טענות הצדדים ושקלתי את כל השיקולים הצריכים לעניין, לרבות הסיכויים והסיכונים של כל צד, אני קובעת כי דין התביעה העיקרית ודין התביעה שכנגד להידחות. הכלל הוא שנטל השכנוע מוטל על המוציא מחברו. על כן, התובע 2 (מר יצחק מנשה) והתובע שכנגד 1 (מר ולדי פלטניקוב) נושאים בנטל השכנוע לגבי כל יסודותיה העובדתיים של עילת התביעה ועליהם להוכיח את אופן קרות התאונה. השאלה באם הרים בעל דין את נטל השכנוע המוטל עליו נבחנת בתום הדיון כולו ובית המשפט בוחן שאלה זו על סמך כל הראיות שהובאו בפניו ועל בסיס מהימנותן של הראיות, בחינת הגיונן של הגרסאות, העקביות ומשקלן הראייתי.

במקרה דנן, גם לאחר ששבתי ובחנתי את הגרסאות לא שוכנעתי שהתובע 2 והנתבע 1 הרימו את הנטל הדרוש להוכחת טענותיהם כי התאונה אירעה באשמתו של מי מהם. גרסת התובע 2, מר יצחק מנשה, וגרסת מר ולדי פלטניקוב, אינן נתמכות בראיות המרימות את נטל השכנוע המוטל על מי מהם. במקרה דנן מדובר בגרסה מול גרסה, כאשר אין את הראיה העודפת המאפשרת הטיית הכף לעבר מי מהצדדים. לאור כל זאת, אני מורה על דחיית התביעה העיקרית והתביעה שכנגד.

בנסיבות העניין, אין צו להוצאות.

המזכירות תואיל לשלוח לצדדים את פסק הדין בדואר רשום+ אישור מסירה.

ניתן היום, ט"ו שבט תשע"ה, 04 פברואר 2015, בהעדר הצדדים.

  התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: