אלול ואח' נ' הראל חברה לביטוח בע"מ ואח'

בפני תביעה שהוגשה ע"י התובעים, בעלת הרכב והנהג ברכב לתשלום פיצוי עבור נזקים אשר נגרמו להם, לטענתם, בתאונה מיום 9/3/17 בה פגע רכב הנתבעים מאחור ברכב התובעים והדפו לעבר מעקה בטיחות.

התובעים הגישו תביעתם בסך 15,045 ₪ כאשר הנזק הנתבע כולל נזק ישיר לפי חוו"ד שמאי בסך 8,345 ₪, שכ"ט שמאי בסך 1,000 ₪, הוצאות בסך 700 ₪, החזר השכרת רכב בסך 3,500 ₪ והפסד ימי עבודה בסך 1,500 ₪. ייאמר כי למעט הוצאות השמאי וחווה"ד, לא הובאו אסמכתאות להוכחת הנזקים הנוספים.

הנתבעים בכתב ההגנה מטעמם לא הכחישו אירוע התאונה ואולם נטען כי מדובר בנזק קל ביותר, אשר נגרם כתוצאה מעצירה פתאומית של התובע 2 את רכבו וכי מדובר, כאמור, בנזק קטן ביותר. נטען כי הנזקים הוגדלו שלא כדין ע"י התובעים בכדי לזכות במרמה בתגמולי הביטוח ולפיכך יש לדחות את התביעה כולה.

ביום 19/10/17 התקיים דיון בו העידו התובעים וכן העידה נוסעת אשר היתה ברכב התובעים. מטעם הנתבעים העיד חוקר מטעם הנתבעת 1 – חברת הביטוח ללא התייצבות הנתבע 1 או מי מטעם בעלי הרכב ו/או הנהג ו/או המבוטח כך שמטעם הנתבעים לא התייצב מי מבין הנוכחים בתאונה או במקום אירוע התאונה במועד הרלוונטי.

בעניין כי התייצבות הנתבע 2 או מי מטעמו יש להוסיף כי התובע 2 העיד כי ברכב הנתבעים היו נוכחים נוספים מלבד הנהג וכן הגיעו למקום בני משפחה רבים לאחר האירוע. חרף זאת לא התייצב מי מהם לדיון וסבורה אני כי לא בכדי נמנעו מהתייצבות, כפי שיפורט.

לכתב התביעה צורף אישור בכתב בדבר פגיעה מאחור ברכב התובעים, כאשר שמו הפרטי של הנהג, מר אבו שקארה, הוחלף ו/או נמחק. בעניין זה העיד התובע 2 כי בוצעה החלפת נהגים ברכב הנתבעים – בעדות התובע 2 בפרוטוקול בעמ' 2 שורות 23-29 : "ביקשתי ממנו פרטים והמשפחה שלו הספיקו להגיע, האבא בעצם בא ואמר אין בעיה אני אודה שנכנסתי בך ארשום את ההודאה, אני ארשום. אמרתי לו שהאדם שישב ברכב נכנס בי והוא אמר שהוא בעל הרכב. אבו שקארה דיאד הוא כנראה האדם שנכנס בי, אפשר לראות בפתק הודאה שצורף שהשם שונה אחר כך לריאד. בנוסף הוא נתן לי לצלם את תעודת הזהות שלו ורישיון הרכב, אותו ריאד ככל הנראה האבא של מי שנהג ברכב. נהג הרכב לא התערב וישב בצד".

ראה גם בעדות התובעת 1 (בפרוטוקול בעמ' 1 שורות 24-24) : "הוא ביקש שלא נתבע את הביטוח שלו, כי כנראה לנהג שנהג ברכב לא היה רישיון נהיגה. הוא ביקש שנגיע להסדר בינינו, אמרתי שאין שום בעיה, שהרכב יגרר למוסך ולפי הנזק שיקבעו שם. הוא סיפר שמי שנתן את ההודעה זה או בעל הרכב עצמו או אח של בעל הרכב, אני לא יודעת, הגיעה למקום חמולה".

חרף אלה וחרף ההודעה בפגיעה מאחור, עמדה הנתבעת 1 על טענת המרמה וביקשה להתנער כליל מכל פיצוי לתובעים עבור הנזקים אשר נגרמו להם בתאונה. זאת כאשר התנהלות הנתבעת עצמה היתה לא ראויה, החל באי התייצבות הנהג או בעל הרכב, המשך בהגשת כתב הגנה ללא כל נספח והגשת דו"ח חקירה בן כ – 25 עמודים במועד הדיון בלבד ואם לא די בכך הוגש הדו"ח ללא הנספחים – הודעות וכיוב'. אם אין די בכך, הרי שהחוקר אשר התייצב לדיון, אינו מוזכר כלל בדו"ח החקירה עצמו, דו"ח הנושא את הכותרת "שאול טולדנו חקירות פרטיות ופוליגרף", ללא כל אזכור בדו"ח החקירה לעד אשר התייצב לדיון וטען כי הוא אשר ביצע את החקירה.

בבסיס טענת הנתבעת בדבר הונאה עמדה הטענה כי הנזקים למוקד האחורי ברכב התובעים הוגדלו לאחר אירוע התאונה וכי הנזק במועד הקדמי לא היה קשור כלל בתאונה זו.