שריקי נ' די.פי.אס. חיוך השתלות שיניים בע"מ ואח'

מונחת לפני בקש שאפסול עצי מלהמשיך ולדון בתיק זה.

הבקשה אינה מתייחסת לאירוע נקודתי אלא מדובר בטענות מצטברות אשר לטענת המבקש יצרו חשש למשוא פנים.

בטרם אתייחס לכל הטענות של הבקשה אעיר כי אין שום היכרות של המותב עם התובע לא מהעבר ולא בהווה, לא באופן ישיר ולא באופן עקיף, לא מקרוב ולא מרחוק.

אתייחס להלן לטענות המבקש:

טענת המבקש לעניין ההחלטה בשאלת הסמכות המקומית אינה במקומה. בהחלטה בעניין הסמכות המקומית נכתב במפורש כי נציגת הנתבעת לא הפנתה תשומת לב בית המשפט לבקשה ועקב מחדל זה התנהל דיון לגופו של עניין והוגשו מוצגים. בכל המקרה ההחלטה בעניין הסמכות המקומית היא החלטה מנומקת והנתבעים לא השיגו עילה בבקשת רשות ערעור. המבקש טוען כי נציגת הנתבעים אינה עורכת דין. גם התובע אינו עורך דין והוא עלול בשל כך לעשות טעויות.

אשר לטענה כי בית המשפט יזם צירוף נתבעים ובכך עשה עצמו "יועץ משפטי" של התובע. מדובר בסמכות המוקנית לבית המשפט בתקנות. לפי התקנות מוסמך בית השפט מיוזמתו להורות על צירוף נתבעים. כך הוא בתביעה רגילה , כל שכן בתביעה קטנה שבה התובע אינו מיוצג. צירוף נתבעים היה הכרחי נוכח העובדה שנתבע אחד פשט רגל, נתבעת נוספת נכנסה להליכי פירוק והתובע טען כי גוף שלישי נכנס לתמונה כאשר קיימת לטענתו עילה להרמת מסך כאשר לטענתו הבעלים של חברת אימפלנט יוסף אינו אלא אביו של ד"ר משה בכור שפשט רגל כאשר החברה החדשה פועלת באותה מרפאה.

גם זימון עדים לצורך בירור המחלוקת הוא בגדר סמכותו של בית המשפט.

אשר לטענה כי בקשות של התובע התקבלו ללא שנתבקשה תגובה. לא כל בקשה צריכה להיות מועברת לצד שכנגד. העניין תלוי בשאלה אם הבקשה טכנית ואם יש צורך לקבל עמדת הצד שכנגד. המבקש אינו מצביע על בקשה ספציפית אשר אילו הועברה לתגובה כי אז היה הדבר מעלה או מוריד.

לאור המאור אין בלבי ספק כי הנתבעים יזכו למשפט צדק.

למרות האמור , התרשמתי כי הבקשה לא הוגשה למען הקנטור או ההטרדה אלא מתוך אימונה בצדקתה. אימנוה זו על דרך הכלל אינה מהווה עילת פסילה, אך במקרה זה לאור צירוף הנסיבות ומאחר שהצדדים אינם מיוצגים ,ולאחר לבטים, באתי למסקנה כי טוב אעשה אם אתן ביטוי לכלל שלא די בכך כי ייעשה צדק אלא צריך גם שייראה הדבר, גם, ובעיקר, בעיני בעלי הדין.