ת"ק 47399-10-15 דגאי נ' סער

התובע שכר מאת הנתבע דירת מגורים, בהסכם שהוארך מעת לעת בהתאם לסעיף אופציה הנקוב בהסכם המקורי.

הארכת השכירות בפעם הראשונה נעשתה באמצעות רישום על גבי ההסכם המקורי בדבר מימוש האופציה לשנה נוספת, ובפעם השניה נחתם הסכם חדש המפנה בין היתר להוראות ההסכם המקורי.

אציין כבר בפתח הדברים כי בהסכם המקורי רשם כל אחד מהצדדים את תנאי ההסכם על גבי העתק של טופס מובנה ועל כן הגיש כל אחד מהצדדים לביהמ"ש את עותקו מההסכם המקורי כאמור, כך שההסכם שנערך בידי התובע הוגש וסומן ת/1 (ועליו מתנוססת בין היתר חתימת הנתבע) וההסכם שנערך בידי הנתבע הוגש וסומן נ/1 (ועליו מתנוססות בין היתר חתימות התובע ורעייתו), כאשר בין הצדדים מחלוקת בנוגע למילים המדויקות, אותן היה עליו למלא בטופס, ובהתאמה בין היתר בנוגע לתנאים בתקופת האופציה. כך, אין מחלוקת כי עפ"י ההסכם המקורי שילם התובע סך של 4,000 ₪ מדי חודש, וכי בין הצדדים סוכמה האפשרות של עליית המחיר בשנים הבאות.

לשיטת הנתבע, היה על התובע לשלם תוספת של 5% לחודש בכל הארכה של הסכם השכירות עפ"י האופציה, ולשיטת התובע רשאי היה הנתבע לבקש תוספת של עד 5% במקרה של מימוש האופציה.

ההסכם האחרון, שכאמור נערך בכתב ואשר הוצג לי על ידי הנתבע (נ/2), מלמד על כך שבין הצדדים הוסכם כי דמי השכירות בשנה זו יעמדו על סך של 4,100 ₪, וכי בעבור החודשיים הראשונים ישלמו השוכרים (התובע ורעייתו) סך של 4,000 ₪ לחודש בלבד.

טענות התובע -

התובע טוען בכתב תביעתו כי הגם שבין הצדדים נחתם הסכם המאריך את תקופת השכירות עד ליום 24.10.15, הרי שבשל העובדה שהוא ורעייתו רכשו דירה, ביקשו לקצר את תקופת השכירות אצל הנתבע ופנו אליו בבקשה להסכים לקיצור התקופה כאמור.

לטענתו, הוסכם בהתאמה בין הצדדים כי אם ירצו התובע ורעייתו לפנות את המושכר לפני תקופת השכירות, יוכלו לקבל בחזרה את יתרת השיקים שמסרו בידי הנתבע עבור יתרת תקופת השכירות. לתמיכה בטענה זו צורף מסמך מיום 21.3.15, (שסומן בדיון כאן כ- ת/2) ממנו עולה כי הנתבע אישר קבלת 6 שיקים נוספים עבור שכ"ד עד תאריך 24.10.15, וכי אישר בנוסף ובחתימתו כי "אם לוטן ירצה לצאת לפני יודיע חודשיים מראש ויקבל בחזרה את שאר השיקים". יצוין כי כתב היד על גבי המסמך האמור תואם יותר את כתב היד של הנתבע, כפי שמופיע בהסכמים המקוריים שהציג, מאשר את כתב יד התובע המופיע על גבי ת/1, עותק ההסכם המקורי שהציג התובע.

לשיטת התובע, כאשר הגיעה העת לכך, פנה אל הנתבע וביקש לקצר את תקופת השכירות ולקבל את יתרת השיקים לידיו, ואולם הנתבע סירב להחזיר את השיקים בטענה שאלה הועברו לצדדים שלישיים הפועלים בתחום "השוק האפור", והצדדים לא הצליחו להגיע להסכמות לקיצור תקופת השכירות בשל כך, ועל כן לא קוצרה התקופה.

ביום 21.9.15, ובטרם הסתיימה תקופת השכירות, הגיע התובע לשיטתו בערבו של היום אל הדירה, וגילה להפתעתו כי הנתבע נכנס אל הדירה במהלך היום והחל לבצע בה עבודות בניה והריסה, תוך שהוא מזיק לרכוש המצוי בדירה, ובו בין היתר תנור, מקרר, ספות, מיטה, ארונות ובגדים.