ת"ק 47360-06-14 מזרחי נ' אזולאי ואח'

1.לפניי תביעת התובעת לקבלת פיצוי בגין נזקים שנגרמו לרכבה, כתוצאה מתאונה שארעה ביום 1.4.2014. בכתב התביעה שהגישה טענה התובעת כי התאונה ארעה כאשר נסעה בנתיב שמאלי של כביש ורכב אחר שהיה נהוג על ידי הנתבע 1 "חתך" את נתיב נסיעתה ופגע ברכבה.

2.יצוין כי הנתבעים לא הגישו כתב הגנה, ושלושה ימים לפני הדיון הגישה התובעת בקשה למתן פסק דין בהעדר הגנה. בהחלטתי מיום 24.11.2014 קבעתי כי "הואיל והדיון בתיק קבוע בעוד שלושה ימים... איני רואה ליתן בשלב זה פסק דין בהעדר. בפתח הדיון הקבוע וככל שיהיה צורך אדון בבקשה". יאמר כי תקנה 10 לתקנות שיפוט בתביעות קטנות (סדרי דין), תשל"ז-1976 קובעת כי "נתבע שנדרש להגיש כתב הגנה ולא הגישו תוך המועד שנקבע לכך, יתן בית המשפט פסק דין על יסוד כתב התביעה בלבד; אולם רשאי בית המשפט, אם ראה שמן הצדק לעשות כן, להזמין את בעלי הדין לטעון את טענותיהם ולהביא את ראיותיהם גם אם לא הוגש כתב הגנה כאמור".

3.בדיון שהתקיים ביום 27.11.2014 הופיעו הנתבעים והחלטתי לקיים דיון במעמד הצדדים. במהלך הדיון העידה התובעת והגישה ראיות, וכן העידו הנתבעים והגישו ראיות מטעמם.

4.גרסת התובעת כי היא פנתה שמאלה בצומת שבו מספר נתיבים, ששנים מהם מיועדים לפניה שמאלה, היא נסעה בנתיב השמאלי ביותר, והנתבע 1 נסע בנתיב שלימינה, ושניהם פנו שמאלה. לטענה, לאחר השלמת הפניה שמאלה, ובמרחק מה מהצומת, סטה הנתבע 1 מנתיב נסיעתו לכיוון מסלול נסיעתה ופגע ברכבה.

5.הנתבע מציג גרסה עובדתית שונה לחלוטין, ולפיה כאשר שניהם פנו שמאלה, הוא היה בנתיב השמאלי והתובעת הייתה בנתיב שמימינו. לאחר ששניהם פנו שמאלה ונסעו בנסיעה ישר, הוא השתלב בנתיב הימני, וביקש להיכנס לכביש שירות מצד ימין. לטענתו הוא עצר לאחר שהיה כבר בכביש השירות אך לא השלים את ההשתלבות, או אז הגיע רכב התובעת ופגע ברכבו מאוחר.

6.יש לקבל את גרסת הנתבעים ולהעדיפה על פני גרסת התובעת, ומכאן שדין התביעה להידחות. אנמק:

7.הנתבעים, שלא הגישו כתב הגנה מבעוד מועד והעידו לראשונה בפניי, העלו גרסה אמינה והגיונית יותר. מסקנתי זו נובעת מהתרשמותי הישירה מעדותם של הנהגים.

אמינותה של גרסת הנתבעים נובעת מהפרטים הרבים שנמסרו בה, וכן מן העובדה שחלק ממנה עלול היה לפעול לחובתם. הנתבעת טענה כי היא הייתה בנתיב השמאלי והנתבע 1 במסלול הימני, והנתבע טוען ההיפך (ראו השרטוטים של שני הצדדים). אילו הנתבע 1 חפץ היה "לשפר" את גרסתו, לא היה חולק על טענת התובעת כי היא נסעה בנתיב השמאלי והוא בימני. כך היה "חוסך" את החלק מגרסתו לפיה הוא היה בנתיב השמאלי, עבר לנתיב הימני ואחר כך רצה להשתלב בכביש שירות. אלא שהנתבע 1 לא עשה כן ודבק בגרסה המקורית. הדברים יפים גם לגבי גרסתו כי הוא רצה להשתלב בכביש השירות ולא השלים את השתלבותו. התנהלות זו מלמדת על אמינות גבוהה של הנתבע 1. נתון נוסף שיש בו לחזק את גרסת הנתבעים, היא העדר סיבה אובייקטיבית שהצדיקה מעבר הנתבע 1 לנתיב השמאלי מרחק קצר מהצומת, לאחר שפנה שמאלה. הנתבעת נשאלה על כך ולא סיפקה הסבר כלשהו.

8.הנזק שנגרם לרכב התובעת הוא בחזית מצד ימין, כאשר מוקדו בפנס הקדמי ימני. הנזק שנגרם לרכב הנתבעים, הוא בחלק האחורי מצד שמאל (התמונות הוגשו לעיוני – סומנו נ/1, ת/2). אופי, הנזקים ובעיקר מיקומם, מחזק את גרסת הנתבע 1, ואינו מתיישב באופן מלא עם גרסת התובעת. קשה להלום כי במהלך השתלבות רכב הנתבעים למסלול נסיעת רכב התובעת, פגע רכב הנתבעים בחזית רכבה. ההדגמה שערכו הצדדים בפניי מחזקת גם היא את המסקנה כי אין לקבל את גרסת התובעת.