ת"ק 47299-03-14 הוד נ' אבירם ואח'

1.התובע הוא בעל משרד ללימוד נהיגה. התובע תובע בגין תאונה שאירעה לרכב בבעלותו ביום 07.03.14. הדבר ארע במהלך שיעור נהיגה בו הדריך מורה לנהיגה, מר מירנדה, תלמידה. בהיותם בכיכר הנקראת "כיכר הדמעות" אירעה התאונה שעל מידת אחריות הצדדים לה קיימת מחלוקת כפי שתפורט להלן.

2. על נסיבות התאונה העיד מורה הנהיגה מר מירנדה כדלקמן :

"אני מורה לנהיגה ותיק. טסטר, חבר אגד לשעבר, נהג מקצועי מאז ומתמיד. אני הדרכתי, נסעתי מכיוון הלוחמים משרד הרישוי בחולון, אני בקשת רחבה אני צריך לעשות ולהמשיך ישר. סביב הכיכר יש שלושה נתיבים, אני הייתי בימני ביותר. מהמרכזי הוא בא ונכנס לימני. יש שני נתיבי יציאה. הוא נכנס ואני בלמתי. כשהייתה הפגיעה הוא אמר שהוא נהג חדש. הוא אמר שלא קרה לו שום דבר. אמרתי לי קרה ואני רוצה את הפרטים.

חקירה נגדית:

ש. מתי הבחנת בפעם הראשונה כמורה נהיגה ברכב של הנתבע?

ת. ראיתי אותו. אני עצרתי. ראיתי אותו לפני התאונה, אני חייב לראות אותו.

ש. מצד שמאל שלך נוהגת התלמידה?

ת. כן.

ש. איך אתה יכול לראות מה יש בנתיב השמאלי?

ת. מהחלון אתה רואה. אני חייב להסתכל בכיכר. אני ראיתי אותו, הוא היה בצורה כזו שהוא עומד להמשיך הלאה לפניה שמאלה. מהמרכז הוא יכול לפנות שמאלה. ברגע שראיתי שהוא נכנס לנתיב שלי אני בלמתי. הוא פגע בי. שנינו נפגשנו. הוא נכנס ימינה. מדגים את קרות התאונה. הוא פנה ימינה. אני ממשיך ישר בקשת רחבה והוא פגע בי ואני בלמתי.

ש. הרכבים נפגעו עם צד שמאל קדמי שלך בצד אחורי ימני שלו?

ת. מאשר.

ש. מהנתיב המרכזי שבו נסע הנתבע אפשר לפנות ימינה?

ת. הוא צריך לבוא מהנתיב השמאלי.

ש. אתה אומר שאתה ראית את הרכב של הנתבע לפני התאונה, איפה היה ביחס לרכב שלך?

ת. לפני כמה חודשים כל הסיפור הזה. עכשיו אני זוכר? אתה יודע כמה תלמידים היו במשך ארבעה חודשים?"